פרסומי המחלקה

סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של תהליך: עם נולד מתוך עבדות, התנגדות ותקווה. זהו סיפור שבו החירות איננה מוגשת לעם המשועבד כדבר מובן מאליו, אלא נבנית בהדרגה דרך עימותים, משברים, נסיגה והתקדמות.

יציאת מצרים – חירות וברית מציע קריאה ספרותית־פרשנית בסיפור המקראי של יציאת מצרים (שמות א-טו). הספר מציע קריאה מוקפדת וצמודה של הטקסט המקראי, של מבנה העלילה, של מתחים וחזרות, ועל רקע דרכי העיצוב של הסיפור נחשפת יצירה שלמה ומהודקת בעלת היגיון פנימי ובעלת מגמה.

הספר מציג את סיפור יציאת מצרים כמושתת על ציר כפול: משה מוקדש פעמיים לשליחותו כשיקוף של שני זרמים שמעצבים את סיפור גאולת ישראל ממצרים ויוצרים יחדיו מהלך אמנותי שמכוון את התפתחות הדמויות, את הדרישות מפרעה ואת דפוסי המכות, עד לשיא הסיפור בהצלת ישראל בים סוף.

הקורא מוזמן לניתוח ספרותי, רגיש ובהיר, שחושף מחדש את הדרמה המכוננת של לידת עם ישראל.

סדרת תורה כפשוטה מציעה פירוש חדש לתורה על דרך הפשט. מתוך עיון מדוקדק בפרטים, חלוקת הפרשה ליחידות והתבוננות בהן בהקשרן הרחב, עולות שאלות מקיפות על מגמתם של הכתובים ומשמעותם.

פירוש תורה כפשוטה ממשיך את דרכם של גדולי הפרשנים, ומאמץ גישות ספרותיות חדשות בדרכי קריאה וניתוח. כל אלו נרקמים אל תוך דיון שיטתי, מקיף ושלם, המגיש לקוראיו את הפשט באופן מזוכך ומלוטש, במבט מרענן ובשפה השווה לכל נפש.

הפירוש לחומש שמות הוא הכרך השני הרואה אור בסדרת תורה כפשוטה. קדם לו הפירוש לספר במדבר.

Unlike Elijah's stories, Elisha’s, especially the short legends, have received little scholarly attention or deep analysis. Though this is changing, recent research often views them as critical of Elisha. This book aims to highlight their richness and complexity through literary analysis and to establish them as the earliest example in Israelite literature of Saint’s legends or prophetic hagiography

ארון הברית והכרובים היו החפצים החשובים ביותר של עם ישראל, על פי התנ"ך, והם עמדו במרכז החיים הדתיים שלו. ספר זה מנסה לתאר את החפצים הללו בהקשר ההיסטורי שלהם, בעזרת מכלול הכלים הזמינים למחקר המודרני. הוא נעזר בניתוח טקסטואלי, דקדוקי וספרותי של התנ"ך ובבחינת טקסטים, תמונות וממצאים חומריים מהמזרח הקדום, מתוך עיון בתולדות המחקר והפרשנות הכתובה והחזותית למן העת העתיקה ועד ימינו. בספר עשרות רבות של תמונות מאירות עיניים של חפצים שונים, מתבליטי שנהב בארמון מלכי ישראל ועד לתיבות עץ מקבר פרעה תות-ענח'-אמון. יש בו תשובות למספר שאלות לא-פתורות, למשל, שאלת זיהויים של הכרובים, והוא מראה שכל רכיב ורכיב בעיצוב הארון והכרובים נלקח מהעולם האמנותי והחומרי של המזרח הקדום. אך עיקר תרומתו היא בהצעת הסבר חדש למהות הארון והכרובים. הדעה הרווחת, שלפיה הכרובים והארון שימשו כיסא והדום רגליים לאלוהי ישראל, נדחית בו מכול וכול. במקומה נטען, שהארון והכרובים היוו מסגרת ריקה. מוקד פולחן זה עלה על כל המערכות במזרח הקדום הידועות לנו במידת התרחקותו מיצירת תפישה גשמית של האל בהקשר פולחני. במילים אחרות, ספר זה מראה כי התנ"ך חידש בעזרת רכיבים קיימים דבר ייחודי בעולמו: הנכחה מופשטת של האל.

מקדמת דנא התחבטו קוראי ספר בראשית בהבנת תוקפן וטיבן של ברכות יצחק, ודורות של פרשנים תהו על הבחירה ביעקב על אף שנטלן במרמה. מניעיו של יצחק ותפקידו בסיפור עשויים לשפוך אור על סוגיות אלה. האם מימש את התוכנית האלוהית או שמא פעל נגדה? מה חלקו במאבק שהתחולל בין בניו? עד כמה הוא אחראי לקרע שפילג את משפחתו?

אולם העיסוק בדמותו של יצחק מועט. התפיסה הרווחת היא שסיפורו משוקע בסיפורי אברהם ויעקב, ושאביו ובנו מטילים עליו את צִלם הגדול. הקריאה המוצעת בספר זה מערערת על תפיסה זו. ביסודה זיהוי ותיחום הסיפור העצמאי של יצחק בספר בראשית, המתלכד סביב הזמן שבו שימש כאבי המשפחה. חלק הארי של הספר הוא ניתוח ספרותי של הסיפור, הפותח צוהר לאתגרים המרכזיים שעמדו לפתחו של יצחק: ירושת אביו, האחיזה בארץ והבחירה הכואבת בין בניו התאומים.

ליצחק תפקיד מרכזי בדרמה שטלטלה את ביתו, המתחוללת במרחב המשפחתי אך שזורה מבלי הפרד באופק הלאומי. הסיפור על אודותיו משמש זירת דיון בתפיסות הורשה שונות. דרכו נחשפת זווית ראייה מפתיעה על סוגיות יסוד תיאולוגיות, דוגמת תמת הבחירה והיחס הדיאלקטי בין האחריות האנושית ובין הרצון האלוהי בקביעת זהותם של יורשי הברית. עוד מגלה ספר זה פנים חדשות בדמותו של יצחק כְּאָב, וכאב־טיפוס לסיפורי בני הדור השני במקרא , אלו הנדרשים למצוא את האיזון העדין בין המשכיות ושימור ובין שינוי, חידוש, התפתחות וצמיחה.

לכתבה המלאה על הספר תולדות יצחק לחצו כאן >>

Jewish Bible commentary in the Middle Ages took on two aspects, the Sephardic and the Ashkenazic. The first, Spanish interpretation, developed in a Muslim surrounding, which appreciated secular studies, the sciences, and Arabic literature, much of which it had translated from Greek. These studies made their mark on Bible exegesis, which sought the simple straightforward sense (peshat) of a verse and its grammatical meaning. The Ashkenazic school, however, situated in France and Germany, was firmly anchored in the rabbinic study hall and its exegesis was a continuation of the methods of Midrash and Aggadah as practiced in Mishnah and Talmud.
In the beginning of the twelfth century, Ashkenazic commentary in northern France took on a new face. Contact with the outside world, including Christian scholarship, and partial knowledge of general studies, brought the Ashkenazi Jewish commentators to the realization that the Bible, besides being a religious text, was also literature. As literature, many features including the order of biblical pericopes or units attracted attention. The classic commentators, Rashi in France, Ibn Ezra in Toledo and Ramban (Nahmanides) in northern Spain all dealt with biblical order. Order as Meaning cites many cases of sequential arrangement and juxtaposition taken from the rabbinic period as well as from the above three commentators, explaining what there was to learn from such a study.

יחזקאל, הכוהן שהיה לנביא, גלה לבבל יחד עם יהויכין מלך יהודה והאליטות של ירושלים אחת-עשרה שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון. חורבן הבית וגלותה הסופית של יהודה עוררו בקרב הגולים שאלות כבדות משקל באשר לזהותם הדתית והלאומית. מספר יחזקאל עולה כי לא מעט מן הגולים סברו שמערכת היחסים שלהם עם האל הגיעה לסיומה המוחלט, וכעצמות יבשות, אין להם כל תקווה לתקומה בעתיד. 

ספר זה בוחן את תוכנית התקומה של יחזקאל ואת האופן שהוא מתאר בו את עתיד ישראל לאחר החורבן. לצד קריאות חדשות בדברי הנביא, ובחינת השפעת מקורות מקראיים ומסופוטמיים על דבריו, הספר מתאר גם את העולם הרעיוני וחיי היום יום של גולי יהודה הראשונים בבבל. הוא מראה כיצד מציאות חייהם שם השפיעה על האופן שהם תפסו בו את הגלות ואת תפקידה התיאולוגי בהיסטוריה של עם ישראל.

הספר דן ברובד הספרותי של הפרקים המתמקדים בתולדות ישמעאל בספר בראשית. כמו כן, מתחקה הספר אחר המשפט שנהג במזרח הקדום, שכן, המסופר בפרקים אלו משוקע ברקע התרבותי של אותם ימים והכרתו שופכת אור על הבנת הסיפור המקראי, ומאפשרת חשיפת מהותה של דמותו המרתקת של ישמעאל. הכרת החוקים, שנועדו להסדיר את יחסי הגבירה והשפחה במצבים מורכבים, תורמת לדיון בשאלת השיפוט המוסרי של הדמויות בסיפור יחסי שרה והגר בכלל, ועינוי הגר על ידי שרה בפרט. שילוב ממד זה לניתוח הספרותי של הפרק, מבהיר מדוע התגלה מלאך ה' להגר ובפיו בשורה גדולה אודות ישמעאל. הספר מלמד באיזה אופן מהווה בשורת ישמעאל מענה למצוקת הגר ומה משמעות הדברים באשר לייעודו של ישמעאל.

Two millennia ago, the Jewish priest-turned-general Flavius Josephus, captured by the emperor Vespasian in the middle of the Roman-Jewish War (66–70 CE), spent the last decades of his life in Rome writing several historiographical works in Greek. Josephus was eagerly read and used by Christian thinkers, but eventually his writings became the basis for the early-10th century Hebrew text called Sefer Yosippon, reintegrating Josephus into the Jewish tradition. This volume marks the first edited collection to be dedicated to the study of Josephus, Yosippon, and their reception histories. Consisting of critical inquiries into one or both of these texts and their afterlives, the essays in this volume pave the way for future research on the Josephan tradition in Greek, Latin, Hebrew and beyond.

סדרת תורה כפשוטה מציעה פירוש חדש לתורה על דרך הפשט. מתוך עיון מדוקדק בפרטים, חלוקת הפרשה ליחידות והתבוננות בהן בהקשרן הרחב, עולות שאלות מקיפות על מגמתם של הכתובים ומשמעותם.