פרסומי המחלקה

Since the seventies, no study has examined the methodologies of Josephus' rewriting of an entire biblical book as part of his Judean Antiquities. This book attempts to fill this vacuum by exploring Josephus' adaptation of the books of Samuel, penetrating the exegetical strategies he employs to modify the biblical stories for his intended audience. Through meticulous comparison of the biblical narrative and Josephus' Antiquities, broader issues – such as Josephus' attitude towards monarchy and women – gradually come to light, challenging long-held assumptions. This definitive exploration of Josephus' rewriting of Samuel illuminates the encounter between the ancient texts and its relevance to scholarly discourse today.

באסופת מאמרים זו כונסו מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל בשנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. המאמרים מוינו למדורים שונים: מאמרים בספר ישעיה, מאמרים בשאר ספרי המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה.
המאמרים באסופה זו מובאים בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן. נעשה מאמץ לעדכן את הספרות המדעית, שהקורא מופנה אליה בהערות השוליים של המאמרים. בנוסח המחודש הופנו הקוראים למקורות ולמחקרים שפורסמו בינתיים במהדורה חדשה או במהדורה מתורגמת.

"אנרכיזם" יהודי דתי: האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני? עיון פָּנוֹרָמִי בגִלגולו של רעיון, מימי המקרא וחז"ל, דרך אברבנאל ועד העת החדשה (הקדים מבוא: שלום רוזנברג, האוניברסיטה העברית).
במסורת היהודית, מהתנ"ך ועד ימינו, קיים זרם מרכזי התומך במלך ובמלוכה. אבל, קיים בצידו גם רעיון מרכזי מנוגד, שלפיו, אלוהים מעדיף את השופט על המלך, את האדם על השליט, ואת הקהילה על פני המדינה. מכאן הביטוי: אנ-ארכיאה, ללא השליט (ולא נגדו), לפיו, יש עדיפות לקהילה ולפדרציה, ולא למדינה הריכוזית. הרעיון, המיוחס ללורד אקטון באנגליה, לפיו "הכוח משחית", יסודו אפוא במסורת היהודית.
המחבר מנתח בשיטתיות טקסטים מכל מקורות היהדות: מהתנ"ך והתלמוד, דרך פילוסופיה יהודית קלאסית של ימי הביניים, ועד הגות יהודית חדשה; מרש"ר הירש, הראי"ה קוק והגרי"ד סולובייצ'יק, ועד הרבנים אשלג, עמיאל ושג"ר.

The title, Marbeh Ḥokmah, meaning “increases wisdom,” reflects the fact that Victor Avigdor Hurowitz was a scholar who increased wisdom and who continues to increase the wisdom of scholars throughout the world even after his untimely death at the age of 64. The book was edited by five of Professor Hurowitz’s colleagues: Profs. Shamir Yona and Mayer I. Gruber of Ben-Gurion University of the Negev, Edward L. Greenstein of Bar-Ilan University, Peter Machinist of Harvard University, and Shalom M. Paul of the Hebrew University of Jerusalem. The two-volume collection contains 49 groundbreaking essays written by 53 distinguished authors from various institutions of higher learning in Israel and around the world. The authors include Victor’s teachers, colleagues, and students, and the essays deal with a great variety of subjects. The breadth of subject matter featured in Marbeh Ḥokmah is a most appropriate tribute to Victor Avigdor Hurowitz, whose published scholarship encompassed a wide variety of fields of interest pertaining to the study of the Hebrew Bible and the ancient Near East: Wisdom Literature, Psalmody, prophecy and prophets, the priesthood, eschatology, historiography, ancient inscriptions, medieval Hebrew biblical exegesis, religious rites, building and architecture, temples, the art of warfare, Semitic philology, Sumerian proverbs, epigraphy, rhetoric and stylistics, poetry, lamentations, the interconnections between Hebrew Scripture and the ancient Near East, the cultures of ancient Egypt and ancient Mesopotamia, innerbiblical parallels, and many other subjects.

Ruth: Bridges and Boundaries is a literary close reading of the text as a bridge between the anarchic period of the Judges and the monarchic age that begins with the birth of David, as reflected through Ruth’s absorption process within Bethlehemite society. This bridge is constructed from three main axes: the theological perception that human actions have the power to shape and advance reality; the moral-legal perception that the spirit of the law must be privileged over the letter of the law and social conventions; and the principle that the institute of monarchy must be based upon human compassion. The commentary traces the narrative sequence through the paradigm of this three-fold cord, showing how these threads are woven throughout the book. This innovative reading is illustrated with an unprecedented psychological analysis of Ruth as a narrative of transition, using modern psychological theories.
This contemporary yet textually faithful literary commentary offers new insight into the inner workings of the text of Ruth as literary masterpiece. Academic yet accessible, this work provides tools for readers of Ruth and the field of biblical narrative in general.

מכל הנביאים במקרא יואל הוא החידתי ביותר. מתי חי? על איזו תקופה ניבא? בספר לא מצוין שום אירוע היסטורי וגם לא שמו של מנהיג שיאפשר לענות על שאלות אלה.במרוצת הדורות פרשנים וחוקרים ניסו לפתור את התעלומה אך השאלה נשארה פתוחה. בספר חדשני זה חושף חוקר התנ"ך פרופ׳ אליהו עסיס את הרקע ההיסטורי של נבואות יואל בהשוואה בין פסוקי הספר לפסוקים דומים במקומות אחרים בתנ"ך. פסוק אחר פסוק דולה עסיס את הרמזים הטמונים בנבואת יואל ומפענח את השעה ההיסטורית החבויה בה.

בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יואל ולספר ועמוס מתוך ספרות התלמוד והמדרש (כ-650 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיואל ומעמוס תואם פרק מקביל בספרנו.
כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש.
באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל.
את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות.

אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל "העבר האחר" של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח.

מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו.

אברהם – סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי.

Prophetic sayings are generally a reaction to immediate realities, and therefore attempts to understand prophetic literature without the benefit of the prophet's historical milieu are limited or inaccurate. Contrary to the prevailing opinion that Joel is post-exilic, the book is located within the exilic period, recognising the lack of any rebuke consistent with a people experiencing deep despair. The Book of Joel places great emphasis on the motif of the divine presence residing in the midst of Israel, and it is asserted that the prophet's main purpose was to bring the people to renew their connection with the Lord after the destruction of the Temple, which, though physically ruined, had not lost its religious significance. A literary and rhetorical analysis demonstrates how the prophet sought to influence his audience. Literary devices and rhetorical tools are investigated, and their relevance and contribution to the book's meanings are explored. One central feature of the book is its focus on a detailed discussion of the position and purpose of the locust plague, employing recent literary approaches.