Publications

בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יואל ולספר ועמוס מתוך ספרות התלמוד והמדרש (כ-650 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיואל ומעמוס תואם פרק מקביל בספרנו.
כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש.
באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל.
את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות.

אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל "העבר האחר" של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח.

מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו.

אברהם – סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי.

Prophetic sayings are generally a reaction to immediate realities, and therefore attempts to understand prophetic literature without the benefit of the prophet's historical milieu are limited or inaccurate. Contrary to the prevailing opinion that Joel is post-exilic, the book is located within the exilic period, recognising the lack of any rebuke consistent with a people experiencing deep despair. The Book of Joel places great emphasis on the motif of the divine presence residing in the midst of Israel, and it is asserted that the prophet's main purpose was to bring the people to renew their connection with the Lord after the destruction of the Temple, which, though physically ruined, had not lost its religious significance. A literary and rhetorical analysis demonstrates how the prophet sought to influence his audience. Literary devices and rhetorical tools are investigated, and their relevance and contribution to the book's meanings are explored. One central feature of the book is its focus on a detailed discussion of the position and purpose of the locust plague, employing recent literary approaches.

MS Zurich, Jeselsohn 5, is the first half of a Sefardi Masoretic Bible completed by Moshe Ibn Zabara in 1477, which was later heavily glossed, especially in the Pentateuch, by Menahem de Lonzano. The other half of the manuscript is preserved in MS Sassoon 1209. This study first examines Zabara’s work in the manuscript, in comparison with his other manuscripts. The main part of this study is devoted to Menahem de Lonzano: his biography and bibliography, his wide-ranging text critical work, and his detailed work on the Zabara Bible. The volume is illustrated with approximately 150 color photos, with a concentration of 32 photographs in appendix 1 of folios in MS Jeselsohn 5 with micrography. 
Two other appendices by specialists are devoted to the decoration program and to the palaeography and codicology of MS Jeselsohn 5; the former by Andreina Contessa, the latter by Tamar Leiter and Shlomo Zucker.

A literary analysis of the biblical stories surrounding the prophet Elijah and his successor Elisha. Includes an interpretation of the narrative thread, with special emphasis on literary motifs, as well as historical aspects.

The goal of this book is to present a revised edition of the Sumerian Lamentation over the Destruction of Ur, a lament bewailing the fall of the glorious Ur III kingdom in 2004 B.C.E.

Lamentation is a well-known genre in world literature. Laments of various types are part of the cultural legacy and literary corpus of many societies, from ancient to modern times, and Sumerian literature is no exception. However, Mesopotamian lamentation literature includes a significant body of laments belonging to a unique and almost unparalleled genre--the genre of lamentations over the destruction of cities and temples. This genre has no known ancient parallel outside the ancient Near East. More specifically, it is almost exclusively attested in Sumerian and biblical literature. The Lamentation over the Destruction of Ur is the most famous and important exemplar of the city-laments.

In this updated and revised publication of the Lamentation over the Destruction of Ur, Samet provides an introductory discussion of Sumerian city-laments in general; a full presentation of the text of the Ur Lament, including transliteration, translation, and an extensive philological commentary; and an accounting of the extant textual witness in score format. Plates with color photos of many texts are included.

היכן צמחה המחשבה המדינית החותרת להחלשת החלוקה המעמדית ולהעצמת האדם הפשוט? האם במחשבת יוון העתיקה או שמא דווקא בתורה שקדמה לה?

אם יש אמִתה אחת שהקדמונים ראוה כמובנת מאליה, הרי זו המחשבה שכל בני האדם לא נבראו שווים. ואם כיום אנו מאמינים שהבורא חנן את כל בני האדם בזכויות שאינן ניתנות להכחשה, הרי זה מפני שבמורשתנו התרבותית נמצאים עקרונות של שוויון החרותים בעומק פסוקיה הקדומים של התורה.

נבראו שווים מציע לקרוא את ספרי התורה בדרך חדשה: כמסמך של תיאוריה מדינית וחברתית. בכתיבה קולחת ובהירה הספר צולל אל יסודות המחשבה של המזרח הקדום ומספק לנו תמונה חדשנית על האופן שבו המקרא, על מנת לפתח את יסודותיו של סדר חדש, ביקש לנַכס לעצמו מושגים, חוקים ומבנים שהיו מוכרים בנוף הפוליטי והחברתי של תקופתו. עיקרו של סדר זה היה לא פחות ממהפכה: החלשת ההיררכיה החברתית והעלאת האדם הפשוט למעמד שלא היה לו בשום תרבות קדומה אחרת. מרתקת במיוחד היא גישתו של המקרא למה שהיתה אז הטכנולוגיה החדשה של התקשורת: הטקסט האלפבתי, שאותו הוא מביא לשיאים חדשים. הספר מתובל בעשרות השוואות לעולמנו המודרני והופך בכך את העבר למבוא מצוין להווה שלנו, שבו שאלות של שוויון זכויות טרם נפתרו במלואן.

ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית-מדעית של עירית פתח תקוה ע''ש הרב מלכה זצ''ל, רבה הראשי של פתח תקוה.

שמואל דוד לוצאטו , שד"ל (1800 ;1865) , נחשב לראשון הפרשנים היהודים המודרניים. פרשנותו המיוסדת על המסורת היהודית ועל אמונה בקדושת המקרא מהווה מעין מיזוג של הפרשנות היהודית הקלסית, הפרשנות הביקורתית והפרשנות העברית החדשה. הפרשנות היהודית הענפה של קודמיו הייתה מוכרת לשד"ל על בורייה, וכן התמצא היטב בפרשנות הביקורתית הנוצרית, העריך אותה ואף הִרבה לצטט ממנה, עם שהסתייג מביקורתיות היתר שלה. בחינתם של פירושיו למקרא ושל כתביו הפזורים, מאמריו ואיגרותיו, שמרביתם קובצו ופורסמו בבמות שונות, מאפשרת לשרטט את דרכו הביקורתית של שד"ל הנדונה בספר זה.
לאחר סקירת קורות חייו, פעילותו המדעית בפרשנות המקרא, רִקעו ההיסטורי ותיאור דרכו העקרונית בפרשנות המקרא, מתוארות התמודדויותיו של שד"ל עם נושאים מתחום הביקורת הנמוכה (ביקורת הנוסח העיצורי) לתורה, לנביאים ולכתובים. בירור טיבו של הנוסח ובדיקה שמא חלו בו שינויים במהלך מסירתו הארוכה הם חובה המוטלת על פרשן החותר לפרש את המקרא בדרך הפשט. נושא זה, התופס מקום נכבד בספר, מצביע על ייחודו של שד"ל כחלוץ חוקרי המקרא היהודים ועל תרומתו ליישוב בעיות בנוסח המקרא, כמו תיקון סופרים, קרי וכתיב, ניקוד וטעמים, הנוסח השומרוני ונוסח תרגום השבעים.
בספר מוצגת גם דרכו של שד"ל בשאלות הקשורות לביקורת הגבוהה (Higher Criticism), ונבחנת התמודדותו עם קביעותיה בבעיית מחַבּרוּת התורה, קדמותה, השערת מקורותיה והתוספות המאוחרות לתורה. נדונה גם עמדתו של שד"ל בשאלת אחדות ספר ישעיה, זמן חיבורם של כמה מזמורי תהלים, זמן חיבורו של ספר איוב וזהותו של מחבר קהלת. בכל אחד מן הנושאים מתוארת גישתו של שד"ל על רקע הגישות שרווחו בפרשנות המסורתית שהכיר ובפרשנות המדעית בת זמנו. הספר כולל גם בחינה ממוקדת של גישתו אל פרשנויותיהם של חז"ל למקרא בנושאי אגדה ובנושאי הלכה הנוגדים את פשוטו של מקרא. בנספח נדון הפולמוס שהתנהל בראשית שנות השלושים של המאה התשע-עשרה על הערכת אישיותו ומפעלו של ר' אברהם אבן עזרא. לא נפקד מקומה של רוח 'חכמת ישראל' שנשבה באותה עת באירופה, ושעל רִקעה יצר שד"ל את יצירתו הפרשנית הייחודית.

סיפור פילוג הממלכה בספר מלכים (מלכים א י"ב, א-כד) מתאר חדשות מדיניות חמורות ביותר, כאשר הליך שנועד לאשרר את בחירת רחבעם בן שלמה למלך על כל ישראל משתבש והופך להכרזת ההתנתקות המביאה לפיצול הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות נפרדות. מה דמותו של רחבעם בסיפור, האם הוא מוצג כנוהג בטיפשות? מה אופי הסיפור ומה מגמתו? מתי התחבר הסיפור? האם הסיפור היה מלכתחילה סיפור ריאליסטי, שרק בדיעבד נוספה לו פרשנות דתית? הספר מבקש לבחון מחדש שאלות אלה, תוך התמודדות עם הדעות המקובלות בפרשנות ובמחקר, ומוצעות בו תשובות חדשות תוך כדי עיון ספרותי מדוקדק בסיפור. בתשעה פרקים של עיון בסיפור ובהקשריו מתוך מגוון גישות מוליך הספר את הקוראים להרפתקה חווייתית של קריאה מרתקת במקרא. הציפייה היא שהם יתרשמו עד כמה עמוק ועשיר הסיפור המקראי, עד כמה יש לדייק בו ולתת את הדעת למגוון פרטיו, ועד כמה אין הכרח לאמץ סברות מקובלות ויש מקום לחשיבה מחודשת. פרופ" עמוס פריש מלמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ואף כיהן כראש המחלקה. תחומי המחקר העיקריים שלו: חקר ספרותי של המקרא, חקר פרשנות המקרא (בפרט הפרשנות הבתר-קלאסית), המלוכה במקרא, ספר תהלים. בתחומים אלה ואחרים פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת בארץ ובחו"ל.