Publications

נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי.

בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה.
הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו.

לפנינו מהדורת מופת חדשה של מקראות גדולות 'הכתר' - נכסי צאן ברזל של התרבות היהודית – מהדורה מדעית על-פי כתבי-יד עתיקים , הכוללת את ביאור 'עין המסורה' המלווה את המסורה על הדף, מבחר פירושים עשיר ומקיף יותר מכל מהדורה קיימת והתרגומים הארמיים. על שני עמודי יסוד מבוססת מהדורה זו: על הנוסח המשובח והמדויק ביותר של כתבי-היד של המקרא - כתר ארם צובה, שיצא מתחת ידו שלאהרן בן אשר, גדול בעלי המסורה, ועל המהדורה הראשונה של מקראות גדולות, מפעלו של יעקב בן חיים אבן אדוניהו, שנדפסה בוונציה (1525-1524). המהדורה שלפנינו הינה פרי עמלם של אנשי מקצוע מומחים לדבר, שטרחו על השוואות שיטתיות של כל רכיבי הטקסט - הן של מהדורת מקראות גדולות הראשונה, ששיבושיה הרבים נשתרשו גם בכל המהדורות שבאו בעקבותיה, הן של נוסח ה'כתר' שהושווה עם כתבי-יד אחרים כדי להעמיד נוסח מדויק ומשובח ולשחזר שחזור מהימן את חלקיו החסרים של ה'כתר', שניזוק בפרעות שנערכו ביהודי חלב, והן של התרגומים הארמיים והפירושים. מהדורה מיוחדת זו היא עתירת חידושים המקרבים את הקורא לפרקי המקרא: (א) מתוקנים כל אלפי השיבושים המשוקעים בכל המהדורות המצויות. (ב) יש בה עושר פרשני רב ביותר, היא מלווה בביאור המאפשר לכל אדם להבין את מונחיה של המסורה. (ג) מותקן בה פיסוק וסימון מראי מקומות. (ד) היא כתובה באותיות מרובעות רגילות (במקום כתב רש''י). המבוא הכללי של המהדיר מפורט ומאלף ביותר ועשוי לשמש כלי עזר חשוב לכל העוסק במקרא. זהו נכס יסוד קלאסי לחוקר, למורה, לסטודנט ולתלמיד, הראוי להימצא בכל ספרייה מוסדית ובספרייתו הפרטית של כל אדם משכיל. העיצוב הטיפוגרפי של המהדורה מאיר עיניים.

סיפורו של יוסף הוא דרמה אנושית עמוקה וקורעת לב העוסקת בחלומות סוערים ושוזרת יחדיו היבטים פסיכולוגיים, מתחים משפחתיים, קונפליקטים מוסריים ושאלות תיאולוגיות. כבר בהתחלה יוסף נחשף כחולם חלומות, אך בהמשך מתברר שהוא גם בקי בפתרון חלומות ויש בכוחו אף לבחור את פתרונם. החלומות מלווים את העלילה עד לאפיזודות החותמות את הסיפור כולו, שרק בהן מתממש פתרונם הסופי. לעתים נדמה שהחלומות משמשים כמעין גיבור סמוי של הסיפור, לצד הדמויות הפועלות בו.

יוסף – סיפורם של חלומות מבקש להצטרף למסע הפרשני הסוער של אחת מפסגות הספרות העולמיות ולעמוד על סוד קסמו של סיפור יוסף, אחיו וחלומותיו. הספר מתחקה אחר האופן שבו המקרא מטפל בסוגיות משפחתיות, מוסריות ותיאולוגיות, שבסיפור זה מגיעות לשיאן. בסיפורו הייחודי של יוסף נחתם ספר בראשית כולו, ועמו גם ארבעת הכרכים בסדרת נועם שהוקדשו לניתוח החומש הראשון.

על חיי המעשה של ר' אברהם אבן עזרא שרדו ידיעות מעטות מאוד, ועל כן אי אפשר לכתוב ביוגרפיה שלו. לעומת זאת, יש בכתביו שהגיעו לידינו מידע רב על חיי הרוח שלו, המאפשר להרכיב דיוקן אינטלקטואלי. מידע זה מספק לנו גם תשובות לשאלות נוספות, כגון: מהו איש אשכולות ספרדי? מדוע לא עלה ראב"ע לארץ־ישראל? מדוע עזב את ספרד? מהן שלוש המתכונות של פירושיו לתורה? בנוסף, נידונים בספר המתחים שבין עקרון שוויון הדורות לבין יתרון חכמת חז"ל, בין נאמנותיות לבין ביקורתיות במחשבת אבן עזרא, כמו גם דיון בנושא שלילת החושניות ודחיית הנשים של אבן עזרא.

רבים נרתעים מללמוד על הקורבנות, המושתתים על מנהגים הרחוקים מעולמו של האדם המודרני. ספר זה עוקב אחר החטיבה הפותחת את חומש ויקרא ומבקש לדלות את הערכים הניצבים כבסיס לעולם הקורבנות.

בקורבנות הנדבה נראה מהי התודעה הדתית שבאה לידי ביטוי בהקרבת קורבן עולה או מנחה או זבח שלמים, ומהו התפקיד הדתי שממלאים קורבנות החובה - חטאת ואשם. חטיבה זו מקבלת נקודת מבט חדשה שיש בכוחה להגיש את עולם הקורבנות המורכב לקורא המודרני.

הספר כולל ניתוח טקסטואלי של פרקי הקורבנות, על פי סדר הפסוקים, ואלמנטים ספרותיים מגוונים מובאים בחשבון מתוך כוונה לעמוד על המייחד כל קורבן ולהגדיר את תפקידו. הספר מנהל דיאלוג מתמיד עם שלל הדיונים הקודמים שנעשו ביחס לחטיבה זו - החל ממדרשי ההלכה לפסוקים אלו, דרך פרשני ימי הביניים וכלה בחוקרים מודרניים.

לצד פרטי הדינים, תשומת לב מיוחדת ניתנת גם לבחירת המילים המלוות את עולם הקורבנות, וכך יובדלו זריקת הדם מנתינת הדם, וההקטרה באש מהשריפה. באמצעות אלה, תתגלה מגמתו הייחודית של כל קורבן וההבעה הדתית שהוא מציע בפני המקריב.

Sixty-six colleagues, friends, and former students of Edward L. Greenstein present essays honoring him upon his retirement. Throughout Greenstein’s half-century career he demonstrated expertise in a host of areas astonishing in its breadth and depth, and each of the essays in these two volumes focuses on an area of particular interest to him. Volume 1 includes essays on ancient Near Eastern studies, Biblical Hebrew and Northwest Semitic languages, and biblical law and narrative. Volume 2 includes essays on biblical wisdom and poetry, biblical reception and exegesis, and postmodern readings of the Bible.

The most important objects in the Hebrew Bible are a wooden box, styled in English »the ark« or »the ark of the covenant«, and two statues of winged creatures, »the cherubim«, that surmount it. Raanan Eichler attempts to understand these objects using the full gamut of data and tools available to the modern scholar. The study features an abundance of visual comparative material, much of it in colour, with a particularly close examination of the finds from the tomb of Pharaoh Tutankhamun. The author proposes solutions to a number of unsolved puzzles, such as the question of what cherubim looked like, and offers a new explanation of the nature of the ark and the cherubim, rejecting the prevailing scholarly view of them as having constituted an »empty throne« and footstool for the God of Israel. Rather, he argues, they constituted an empty frame, a unique cultic focus that surpassed all known systems in the ancient Near East in the extent of the efforts it represented to prevent an anthropomorphic conception of the deity in a cultic context.

בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יונה מתוך ספרות התלמוד והמדרש (150 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיונה תואם פרק מקביל בספרנו.

כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. הוספנו בהערות גם הפניות למחברים מהעת העתיקה ומימי הביניים שלא כתבו בשפה העברית, אבל שמשתקפות בדבריהם דרשות חז"ל על ספר יונה: הירונימוס (המאה הרביעית, לטינית), אל־טברי (המאה התשיעית, ערבית), יפת בן עלי (המאה העשירית, ערבית־יהודית).

באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות.

Michael Avioz builds upon his earlier work on Josephus as an exegete, providing a comprehensive study of Josephus' contribution to the crystallization of the Halakha which focuses on the similarities (and dissimilarities) between his work and the tannaitic sources, as well as contemporary Second Temple sources.

Avioz begins by providing a clear definition of Halakha, and offering an explanation of methodology and sources. He then examines the structure and contents of the Pentateuch in Josephus' writing, before moving on to more specific coverage of the Decalogue in the work of Josephus and its relation to other laws in the Pentateuch. Further analysis is applied to the laws in the books of Leviticus-Deuteronomy and on laws that appear outside the Pentateuch. Throughout, Avioz makes close comparisons between biblical laws and Josephus' rewriting of them, in order to consider the reasons behind this rewriting and the origins of the texts that Josephus may have had access to in his exegetical work. Avioz is consequently able to draw clear conclusions about the interpretative traditions that Josephus had access to and worked within, and about how he used them in his writing.

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם. פרופ' אלי עסיס חיבר ספרים על יהושע, שופטים, שיר השירים ויואל, ובהוצאה זו פרסם את הספר מאבק על זהות. הוא גם פרסם מאמרים רבים בתחום הסיפורת המקראית, השירה והנבואה. פרופ' עסיס שימש כראש המחלקה לתנ"ך, וכדיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן.