Publications

מהדורה מדעית מבוארת של שני הפירושים שכתב ר' אברהם אבן עזרא למגילת אסתר. במהדורה שלושה מדורים: גוף הפירוש (שנוסחו מוגה על סמך כתבי יד), חילופי גרסאות וביאור נרחב של הפירוש. הביאור מציין את מקורותיו המגוונים, משווה את שני הפירושים זה לזה, ומשווה בינם לבין היגדים מקבילים בחיבוריו האחרים של אבן עזרא ובכתבים של קודמיו ובני דורו. הביאור עומד על דרכו של אבן עזרא כפרשן וכבלשן, על זיקתו להיסטוריה ולריאליה, ועוקב במיוחד אחרי השינויים בהבנת הכתובים שחלו בין חיבוריו השונים.
 

חלקו הראשון של הספר "תורת האבות מבראשית" מרכז עדויות הנוגעות לתפיסותיהם של מחברי הספרים החיצוניים ביחס לתורת האבות הקדומים. בחלק זה מוצעת קטגוריזציה חדשנית בין שני סוגים של התייחסויות לשאלת אופן קיום חוקי התורה אצל אבות האומה הישראלית: "התפיסה הדרגתית", ולפיה חוקי התורה נמסרו קמעה קמעה, כך שכל אחת מהדמויות הקפידה רק על המצוות שנודעו לה בעיתה; מנגד, "תפיסת הרצף" גורסת שהודות לקדמוניות התורה בכללה היו בפני אבות האומה כלל החוקים, כך שהם קיימו באופן רציף את החוקים כולם. טענתו של המחבר היא שבספרות החיצונית, ובספר היובלים בפרט, ניכר מתח בין שתי התפיסות אשר ככל הנראה חיו במקביל באותה תקופה. הסבר אפשרי לדואליות ההיסטוריוסופית בתוך ספר היובלים עצמו טמון בהבחנה בין שלבי עריכה שונים של ספר היובלים

חלקו השני של הספר מברר את שאלת קיום המצוות על ידי אבות האומה לאור מקורות חז"ל והתפתחות שיטותיהם בקרב דורות של פרשנות יהודית-מסורתית, עד לימי הביניים. לאור סקירתם המקיפה של טקסטים אלה מוצגת בהרחבה גם התפיסה המינימליסטית, ולפיה קיימו האבות מצוות ספורות בלבד, ולעומתה התפיסה המרחיבה – שקנתה לה אחיזה בדורות מאוחרים יותר של פרשנים מסורתיים – ולפיה קיימו האבות את המצוות כולן, לרבות חידושי תורה וסייגים שהתחדשו בפסיקת ההלכה הרבנית המאוחרת.

In Creation: The Story of Beginnings, Jonathan Grossman unveils the hidden meaning of the first eleven chapters of Genesis. His insightful and creative literary analysis interweaves theology, psychology, and philosophy, extracting a fresh and refreshing understanding of the biblical text. Drawing upon the words of the sages and the great medieval commentators, and employing contemporary literary tools, Grossman journeys back to the beginning of creation to show how human initiative goes hand in hand with both sin and progress. This volume is part of the Maggid Tanakh Companion series and is published in partnership with YU Press.

The starting point for any study of the Bible is the text of the Masora, as designed by the Masoretes. The ancient manuscripts of the Hebrew Bible contain thousands of Masora comments of two types: Masora Magna and Masora Prava. How does this complex defense mechanism, which contains counting of words and combinations from the Bible, work? Yosef Ofer, of Bar-Ilan University and the Academy of the Hebrew Language, presents the way in which the Masoretic comments preserve the Masoretic Text of the Bible throughout generations and all over the world, providing comprehensive information in a short and efficient manner. The book describes the important manuscripts of the Hebrew Bible, and the methods of the Masora in determining the biblical spelling and designing the forms of the parshiot and the biblical Songs. The effectiveness of Masoretic mechanisms and their degree of success in preserving the text is examined. A special explanation is offered for the phenomenon of qere and ketiv. The book discusses the place of the Masoretic text in the history of the Bible, the differences between the Babylonian Masora and that of Tiberias, the special status of the Aleppo Codex and the mystery surrounding it. Special attention is given to the comparison between the Aleppo Codex and the Leningrad Codex (B 19a). In addition, the book discusses the relationship between the Masora and other tangential domains: the grammar of the Hebrew language, the interpretation of the Bible, and the Halakha. The book is a necessary tool for anyone interested in the text of the Bible and its crystallization.

'יסוד מורא וסוד תורה', ספר הזקונים של ראב"ע, מוקדש כולו לנושא אחד , הבנת המצוות בחינת מפתח ליסודות האמונה ולמהות הפנימית של התורה. הנושא הזה נבחן משתי נקודות-ראות, המשלימות זו את זו: ביקורת נוקבת של מניין המצוות המקובל, ובירור שכלתני עקיב של טעמי המצוות ומטרותיהן. הנגיעה של 'יסוד מורא וסוד תורה' לפרשנות המקרא היא ישירה ומובהקת. לא זו בלבד שכל טענותיו מבוססות על הכתובים כפשוטם, ולפיכך יש בהן משום תרומה להבנתם, אלא שעצם הדיון השיטתי במשמעות ובתכלית של מצוות התורה משלים ומרחיב את מה שראב"ע כתב עליהן בפירושיו לתורה.

המהדורה המדעית המבוארת שלפנינו, שראתה אור לראשונה בשנת תשס"ב, נותנת בידי לומדי כתבי ראב"ע וחוקרי משנתו נוסח בדוק ומהימן של הספר, המלווה במנגנון של חילופי גירסאות ובביאור מפורט המבהיר את מה שסתם המחבר, מברר את מקורותיו ומעגין את דבריו במשנתו הכוללת. זוהי מהדורה שלישית, מתוקנת, הכוללת מאות רבות של הוספות ותיקונים וכן 'אחרית דבר', שכתב פרופ' אוריאל סימון, העוסקת בפן הפולמוסי של הספר , תרומתו ההכרחית של בעל פשט המקרא להבנתה השלמה של ההלכה.

יום עיון לכבוד יעקב קליין בהגיעו לגבורות.

התוכן: אורי גבאי, 'על תופים ועל אלים מתים: מוזיקה, פולחן ומיתוס במסופוטמיה הקדומה'; גרשון גליל, 'ממלכת פלשתין/פַּתִנַ וממלכת דוד ושלמה לאור ממצאים אפיגרפיים וארכאולוגיים חדשים'; חיים כהן ז"ל, 'בַּלְשָׁן, מַכֹּלֶת, עָרוֹב, עֶרֶשׂ, תֵּבֵל: חמישה "רעים לא נאמנים" נוספים לאור האכדית'; יורם כהן, '"אֵנלִל ונַמזִתַרַ": גלגולה של יצירת חכמה מסופוטמית'; נילי סמט, 'הזיקה בין עלילת גלגמש למגילת קהלת: מבט חדש'; ולטר זלברגר, 'עדכונים בחכמה הקדמונית: החיבור "הוראות שוּרוּפַּךּ" בתקופת השושלות הקדומות ובתקופה הבבלית העתיקה' (באנגלית); נתן וסרמן, 'המנון נשכח לכבודו של גונגונום, מלך לַרְסה: TIM 9, 41 והקשרו ההיסטורי' (באנגלית).

יחסם של המקורות המקראיים לאדום איננו אחיד, והוא אף משתנה מקצה לקצה. מצד אחד אדום נתפס בכמה מקורות כאח של ישראל, ומצד שני במקומות רבים אחרים העוינות המופגנת כלפיו היא עצומה.בספר זה המחבר מבהיר את היחסים המורכבים בין ישראל ואדום ומנסה להסביר את יסודם של יחסים אלה ואת תפקידם במקורות המקראיים הרבים.