Publications

Analysis of the laws in Exodus and Leviticus that involve the sale of a daughter as a slave, the forced prostitution of a daughter, and a priest's daughter who is a prostitute. Relevant ancient Near Eastern and later Judaic laws are included in the analysis.

This volume contains a collection of prayers, hymns, psalms, and liturgies from Cave 4 at Qumran. Among them, 4QShirot Olat HaShabbat ('Songs of the Sabbath Sacrifice') was preserved also in a copy from Cave 11. The other compositions include 4QNon-Canonical Psalms, 4QBerakhot ('Blessings'), 4QApocryphal Psalm, and 4QPrayer for King Jonathan. This collection of texts greatly enhances our understanding of intertestamental poetry, adding a rich continuation to the biblical tradition of praise and worship of God in poetry. Among other things, these compositions reveal more fully the Qumran community's understanding of the link between heavenly and earthly worship and the interaction of men and angels in the praise and service of God.

Using narrative devices such as allusions and free associations, multivalent expressions, and irony, the author of Esther wrote a story that is about a Jewish woman, Esther, during the time of the Persian exile of Yehudites, and the Persian king, Ahasuerus, who was in power at the time. At various junctures, the author also used secret writing, or we could say that he conveys mixed messages: one is a surface message, but another, often conflicting message lies beneath the surface. For instance, the outer portrayal of the king as one of the main protagonists is an ironic strategy used by the author to highlight the king’s impotent, indecisive, “antihero” status. He may wield authority—as symbolized by his twice-delegated signet ring—but he remains powerless. Among all the concealments in the story, the concealment of God stands out as the most prominent and influential example.

A growing number of scholars regard the book of Esther as a “comic diversion,” the function and intention of which are to entertain the reader. However, Grossman is more convinced by Mikhail Bakhtin’s approach, and he labels his application of this approach to the reading of Esther as “theological carnivalesque.” Bakhtin viewed the carnival (or the carnivalesque genre) as a challenge by the masses to the governing establishment and to accepted social conventions. He described the carnival as an eruption of ever-present but suppressed popular sentiments. The connection between the story of Esther and Bakhtin’s characterization of the carnivalesque in narrative is evident especially in the book of Esther’s use of the motifs of “reversal” and “transformation.” For example, the young girl Esther is transformed from an exiled Jewess into a queen in one of the turnabouts that characterize the narrative. Many more examples are provided in this analysis of one of the Bible’s most fascinating books.

פירוש קולח ומפתיע בסגנונו לששת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו, כפי שנתפרשו בידי הרב מדרכי ברויאר ז"ל לפני כארבעים שנה. כתב היד נמצא בעיזבונו של הרב ברויאר לאחר פטירתו, ורואה אור בנוסחו המקורי ביזמה משותפת של בני המשפחה והוצאת תבונות. הפירוש נערך בידי פרופ' יוסף עופר, תלמידו של הרב ברויאר, והוא משלים את סדרת כתבי הרב ברויאר הרואה אור בהוצאת תבונות.

The essence of true love is in the yearning not in the consummation.

This literary analysis of the Song of Songs employs the methods of New Criticism. Each analysis aims to uncover the messages conveyed by the poems and the inner world of the characters. The analysis brings to the fore the highly sophisticated and the original creativity of the love poetry of the Song of Songs. In the introduction, the question is posed as to whether the Song of Songs is an anthology or one literary whole. After discussing the strengths and weakness of the various approaches, the author proposes a novel structure for the Book predicated on the various genres of the love poems.

Assis discerns poems of physical description, poems of adoration, and poems of yearning. In addition, he discerns what he takes to be a previously unrecognized genre, poems of rendezvous - a new structure which is based on a psychological understanding of passionate love is now discovered.

One of the undisputed dominant features of passionate love is the longing for union with the beloved. Based on this premise, the book is divided into five sections, each of which ends with an attempt to unite or in a union. The structure of the book reflects an emotional and inner development in the psyche of the lovers and in the relationship between them. Throughout the book the interrelationships between the various genres of the love poems, and the development of the characters is spelled out.

The prophet Jeremiah is among the most complex and intriguing characters in the Bible. This study of the prophet focuses on the major biographical episodes in the prophet’s book and their interpretation. After setting the historical background of the prophet, Avioz then explores Jeremiah’s prophetic call. All major events of his life are parsed for a deeper insight into the prophet's life. Those with whom Jeremiah interacts, the kings of Judah and the false prophets, are assessed in contrast with the prophet. Avioz concludes his study with a consideration of Jeremiah’s legacy down to the present day.

ב-1943 פרסם ההיסטוריון ת' יאקובסון מחקר, שכותרתו: "דמוקרטיה קדומה במסופוטמיה", ועיקרו, שכבר במאה השנייה לפנה"ס התקיימה בבבל העתיקה צורה ראשונית של דמוקרטיה. רעיון זה נקלט בעולם המדעי, ועד מהרה נטען, שהוא נכון גם לגבי התנ"ך והחברה הישראלית המקראית: חוקרי תנ"ך ואשורולוגים נחשבים החל בקויפמן, אולברייט, גורדיס וקרמר, ועד טלמון, גוייטיין, ספייזר ווייסמן, קיבלו עמדה זו, אם כי לא הוכיחו אותה. חוקר המקרא אמנון שפירא מתמודד עם הנחה זו באורח מקורי, מעמיק, מנומק, מרחיב ומקיף בספרו: "דמוקרטיה ראשונית במקרא", שאחדים מפרקיו נכתבו בעקבות רצח רבין , לאחר שברחוב הישראלי נשמעה הטענה, שהדת והדמוקרטיה סותרות אהדדי, בעוד שהנחת המחבר הפוכה: הדת הישראלית היא המקור האוניברסלי לרבים מערכי היסוד של הדמוקרטיה החדשה. אכן, הקורא בתנ"ך עשוי לחוש בין דפיו בשוויון האדם שנברא ב"צלם אלוהים"; ברוח החירות הפועמת בו: בעם שיצא ממצרים, ביחסו ההומאני החריג לטובה כלפי עבדים בכלל, וכלפי עבדים בורחים בפרט; הקורא יחוש ב"פמיניזם" עתיק, שלפיו כל תפקיד ציבורי שמילא גבר, מילאה גם אישה : אבות ואמהות, שופט ושופטת, מלך ומלכה, נביא ונביאה. הקורא יבחין גם שלראשונה, והרבה לפני יוון הדמוקרטית, שבה עדיין לא הופרדו "שלוש הרשויות", מתוארת במקרא "הפרדת הרשויות": המלך אינו מחוקק, אינו כוהן, והוא נתון לביקורת ולגילויי אופוזיציה מתמידים, ויכול הנביא, או העם, אף להסירו מכס מלכותו אם סטה מדרך הישר. יתרה מזאת: השופט (ה"פדרלי") עדיף על פני המלך הכוחני והריכוזי. נושאים אלה ואחרים עמדו בפני החוקר , בבואו לחלץ מן המקור המקראי את ניצני הדמוקרטיה הראשונית, אשר התוותה בין השאר את דרכם של עורכי המקרא.

יש סדר למקרא: חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה מבקש להבהיר את השיטות השונות של גדולי המפרשים רש"י, ראב"ע ורמב"ן לשאלת סדר התורה על רקע המסורת המדרשית שקדמה להם. לכאורה נוקט ספר התורה סדר כרונולוגי, אך עיון מדוקדק מגלה לא מעט סטיות מקו זה. תגובה אחת בתלמוד ובמדרש היא הקביעה 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה'. כלל זה הורחב ויושם גם במקומות שלא הייתה בעיה בסדר הנתון וכך קיבל הביטוי את המשמעות בלשוננו, שאין סדר כלל. במקרים אחרים של חוסר רצף שאלו חז"ל 'למה נסמכה' פרשה מסוימת למקומה. תשובתם הייתה על פי רוב בדרך הדרש: הם קישרו בין שני סיפורים או פסוקים סמוכים, אף אם לא היה בסיס לכך בטקסט, כדי להפיק לקח מוסרי. אבל כבר בספרות חז"ל ניתן להבחין בהתייחסויות אחרות לשאלת סדר התורה. מצוידים בתובנות אלה, פנו פרשני ימי הביניים להסביר את מיקום הפרשה באמצעות קשר ענייני, רעיוני או ספרותי לפרשות ולפסוקים הסמוכים אליה. ניסיונות אלה הביאו אותם למודעות חדשה באשר לסדר התורה.

הספר מכיל את מאות מקרי הסמיכות ומקרי 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' בפירושי רש"י, אבן עזרא ורמב"ן לתורה שהמחבר אסף ובדק על רקע המקרים שהובאו בתלמוד ובמדרש. מתוארים בו דרכו של כל פרשן, התמודדותו עם המסורת המדרשית ועם הפרשנים שקדמו לו ועקרונות הסידור שעולים מתוך שלל הדוגמות.

הספר יצא לאור בשיתוף עם הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

במהלך הדורות התפרשה מגילת שיר השירים כאלגוריה ליחסים שבין ה' לישראל, ונלמדה ממנה השאיפה לדבקות בקודש. ואולם גם פרשני הפשט של המגילה, שנקטו את הדרך האלגורית, ראו בעיון בפשוטו של מקרא נדבך הכרחי להבנת משמעות זו.

קריאה חדשה זו בשיר השירים מזמינה את הקורא לקריאה מדוקדקת ומדויקת בפשוטו של הטקסט המקראי ובנבכיה של יצירת ספרות גדולה וחשובה זו. קריאה זו, שבוחנת את המגילה בכלים של חקר השירה, מחפשת את מבנה המגילה בתחום השייך לעניין שהשירים עוסקים בו - עולם החוויות של האהבה והמבנה הפסיכולוגי של האהובים.

אהבת עולם אהבתיך מצעיד את הקורא בדרכי האהבה והאוהבים כמו שהם מתוארים בשיר השירים. וזו דרך האוהבים: כאשר הם מגלים את סוד האהבה, הם חים תחושה של שלמות, אך עם זה תמיד עורגים לאהבה הטוטלית שאינה יודעת שובע. זה הספר וזה לקחו. אין שגרה אצלך האוהבים, וסיפוק וחוסר סיפוק משמשים בהם בערבוביה ומניעים את אהבתם.

James Kugel’s essential introduction and companion to the Bible combines modern scholarship with the wisdom of ancient interpreters for the entire Hebrew Bible.

As soon as it appeared, How to Read the Bible was recognized as a masterwork, “awesome, thrilling” (The New York Times), “wonderfully interesting, extremely well presented” (The Washington Post), and “a tour de force...a stunning narrative” (Publishers Weekly). Now, this classic remains the clearest, most inviting and readable guide to the Hebrew Bible around—and a profound meditation on the effect that modern biblical scholarship has had on traditional belief.

Moving chapter by chapter, Harvard professor James Kugel covers the Bible’s most significant stories—the Creation of the world, Adam and Eve, Cain and Abel, Noah and the flood, Abraham and Sarah, Jacob and his wives, Moses and the exodus, David’s mighty kingdom, plus the writings of Isaiah, Jeremiah, and the other prophets, and on to the Babylonian conquest and the eventual return to Zion.

Throughout, Kugel contrasts the way modern scholars understand these events with the way Christians and Jews have traditionally understood them. The latter is not, Kugel shows, a naïve reading; rather, it is the product of a school of sophisticated interpreters who flourished toward the end of the biblical period. These highly ideological readers sought to put their own spin on texts that had been around for centuries, utterly transforming them in the process. Their interpretations became what the Bible meant for centuries and centuries—until modern scholarship came along. The question that this book ultimately asks is: What now? As one reviewer wrote, Kugel’s answer provides “a contemporary model of how to read Sacred Scripture amidst the oppositional pulls of modern scholarship and tradition.”