Publications

חמש המגילות הן חלק מן הכתובים והן גם נקראות בבתי הכנסת במועדי ישראל: פסח, שבועות, ט' באב, סוכות ופורים. מכאן שמעמד מיוחד להן בין כתבי בקודש. מטרת העיונים במגילות אותם מציג הספר היא להפנות את המעיינים לכיווני מחשבה רעיוניים, ספרותיים, חינוכיים, ישנים אף חדשים. העיונים מבוססים על בירור מדויק של לשון הכתובים וסגנונם, ובאמצעותם מבקש מחבר הספר להגיע לעומק פשוטו של המקרא. הספר נשען על המחקרים הרבים שנכתבו במדעי המקרא של המגילות- אך הצגת הנושאים בו שווה לכל נפש. העיונים מותאמים להוראה, אך הם יכולים לשמש גם בסיס לשיחות קהילתיות ומשפחתיות ולעיון אישי מפרה.

תרגום השבעים, התרגום השלם הקדום ביותר שבידינו משמש עדות קדומה ביותר הן כפרשן למקרא והן כעד-טקסט.

ספר זה מגיש את תרגום השבעים לספר בראשית בלבוש עברי ואת מצעו העברי המשוער בליווי פירוש. הספר בוחן את תפישתו הפרשנית של המתרגם היווני ואת דרך עבודתו בהשוואה למסורות קדומות אחרות: תרגומים עתיקים, נוסחים יווניים שונים, ספרות קומראן, ספרות חז''ל ומקורות קדומים אחרים.

Rife with incest, adultery, rape, and murder, the biblical story of Jacob and his children must have troubled ancient readers. By any standard, this was a family with problems. Jacob’s oldest son Reuben is said to have slept with his father’s concubine Bilhah. The next two sons, Simeon and Levi, tricked the men of a nearby city into undergoing circumcision, and then murdered all of them as revenge for the rape of their sister. Judah, the fourth son, had sexual relations with his own daughter-in-law. Meanwhile, jealous of their younger sibling Joseph, the brothers conspired to kill him; they later relented and merely sold him into slavery. These stories presented a particular challenge for ancient biblical interpreters. After all, Jacob’s sons were the founders of the nation of Israel and ought to have been models of virtue.

In The Ladder of Jacob, renowned biblical scholar James Kugel retraces the steps of ancient biblical interpreters as they struggled with such problems. Kugel reveals how they often fixed on a little detail in the Bible’s wording to “deduce” something not openly stated in the narrative. They concluded that Simeon and Levi were justified in killing all the men in a town to avenge the rape of their sister, and that Judah, who slept with his daughter-in-law, was the unfortunate victim of alcoholism.

These are among the earliest examples of ancient biblical interpretation (midrash). They are found in retellings of biblical stories that appeared in the closing centuries BCE — in the Book of Jubilees, the Aramaic Levi Document, the Testaments of the Twelve Patriarchs, and other noncanonical works. Through careful analysis of these retellings, Kugel is able to reconstruct how ancient interpreters worked. The Ladder of Jacob is an artful, compelling account of the very beginnings of biblical interpretation.

Awards and Recognition

One of Choice's Outstanding Academic Titles for 2007

ניתוח ספרותי חדשני ומקיף של סיפורי גדעון, אבימלך ויפתח בספר שופטים. שלושת הסיפורים מתמקדים בהתאמתו של כל מנהיג לתפקידו וחושפים את הצד השלילי של המנהיגים- כל אחד מהם הורג בבני עמו באכזריות, בעת מחלוקת, מתוך רצון לשמור על מעמדו האישי. סיפורים אלה היו כנראה חלק מפולמוס רחב בדבר יתרונותיה וחסרונותיה של המלכות כאשר עלתה על סדר היום של האומה השאיפה לשנות את צורת הממשל בישראל ולייסד בה שלטון מלוכני. גידעון מיטלטל בין ספק לאמונה ובשנות שלטונו עוברים גם בני עמו טלטלה עשה. אבימלך, בנו של גדעון, מחוסר אלוהים לחלוטין ומנצל את העם לצרכיו, משקף את אסונו של עם המונהג בידי מנהיג שכזה. גם יפתח, הדבק בה´ אבל פועל רק ממניעים אישיים, ממית אסון על עמו ועל עצמו. מנהיג ראוי הוא מנהיג המשלב תפישה נכונה ביחס לה´ ונכונות לפעול למען העם. הקריאה המרתקת בשלושת הסיפורים חושפת את מטרתם: לקבוע כי מנהיג אשר פועל למען עצמו, אינו ראוי לעמוד בראש עם.

This book offers a new analysis of Nathan’s Oracle in 2 Samuel 7 and its echoes in the books of Samuel, Kings, and Chronicles. First, it deals separately with the main issues raised in 2 Samuel 7: the disqualification of David as temple builder and the nature of the Divine promise made to him that the House of David will rule forever. In dealing with both elements similar texts from the Ancient Near East are consulted.
After a thorough analysis of these two elements, an intertextual study is offered in which the allusions to Nathan’s Oracle in the Books Samuel, Kings, and Chronicles are discussed. The purpose is to define the various functions of these allusions or echoes. This evaluation takes into account the changing circumstances of the Davidic dynasty, as well as the different agendas of the books in which Nathan’s Oracle is incorporated in.

תורת הגמול היא מאבני היסוד של אמונת המקרא. התנ"ך מרבה לעסוק ביחסי הבורא והאדם – הבורא מצַווה ודורש ציות והאדם נדרש לקיים את הציווי. ההנחה היסודית היא שהאדם מקבל גמול טוב על פעולותיו החיוביות ועונש על חטאיו. אחד העקרונות הנובעים מתורת הגמול הוא העיקרון המכונה מידה כנגד מידה. תורת הגמול בכללותה מניחה שמעשה גורר אחריו תוצאה מתאימה – חטא גורר אחריו עונש ומעשה טוב גורר אחריו גמול. עקרון המידה כנגד מידה דורש יחס ישיר של התאמה ודמיון בין המעשה ובין התוצאה. ככל שברור יותר היחס בין החטא והעונש, או בין המעשה הטוב והגמול, כך ניכרת יותר השגחתו וצדקתו של הקב"ה. בספר זה נבדקת השפעתו של עקרון המידה כנגד מידה על עיצובו של הסיפור המקראי. המקרא משתמש באמצעים רבים ומגוונים לעיצוב עקרון זה והבלטתו. בפרקי הספר השונים יוצגו ויודגמו בהרחבה האמצעים הספרותיים המגוונים ששימשו למטרה זו.

This book provides an extensive literary analysis of the Gideon, Abimelech and Jephthah narratives in Judges 6-12, and discloses the main intention of these stories. The book consists of three chapters, each of which analyses the respective biblical narratives. These narratives show the two parameters by which the Israelite leaders are examined, namely their loyalty to God and their altruistic character: A leader who prefers his own interest is doomed to his own demise and brings devastation upon his people. Judges does not establish a preferred governmental model, instead it considers the advantages and disadvantages of the different types of regimes. In the epilogue it is suggested that these narratives are conveniently placed in the pre-monarchic period when the question of the regime becomes part of the political debate. The book of Judges offers criteria for the choice of the right leader.

במאה ה12- התפתחה בצפון צרפת אסכולה פרשנית חדשה למקרא, שתחילתה בסוף המאה ה11-, ויעדה העיקרי היה פירוש המקרא לפי הפשט. פורץ דרכה של אסכולה זו הוא רש''י, אך נציגה הבולט הראשון הוא רשב''ם, נכדו. רש''י לא הלך בדרך הפשט במובהק, ופירושו מורכב ברובו המכריע מן הדרש , מ''אגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו'', ואילו רשב''ם נטל חירות מן המדרש והציע פירוש פשטי ממש , ''לפי דרך ארץ'' (secundum physicam), גם אם במקרים רבים הפירוש מנוגד לפירושי חז''ל.

בספר זה מתוארת בהרחבה שיטתו הפרשנית של רשב''ם על רבדיה השונים , הן בפירושו לחלק הסיפורי של התורה, הן לחלק ההלכי שלה. המחבר בוחן את הרקע ההיסטורי והרוחני שבו התפתחה האסכולה החדשה , שבראשה עמדו גם ר' יוסף קרא, ר' יוסף בכור שור ואחרים, אשר תרמו כל אחד בדרכו לפרשנות הפשטית. ממחקרו עולה כי מתווה תנועתה של אסכולת הפשט היה מסלול הרנסאנס שבמאה ה12-, וכן, כי קיים ביסודה נדבך חשוב , הפולמוס הדתי עם השכנים הנוצרים. ואכן רשב''ם, שידע לטינית והיה בקי בעקרונות הנצרות, היה מעוגן היטב במציאות של זמנו, ופירושו, לפי דבריו, היה גם ''לתשובת המינים''.

ביסודו של מחקר זה עומדת ההנחה הכללית שכל פרשנות ניזונה מרוח תקופתה, ומהיבט זה מאיר המחבר את השתקפותן של האידאות הייחודיות לתקופתו של רשב''ם בפירושו לתורה.

ספר יהושע זכה להתייחסויות מקיפות של חוקרי היסטוריה, ארכאולוגיה וגאוגרפיה, אולם טרם נידונו היבטיו הרעיוניים והספרותיים. מחקר זה בא למלא את החסר. במוקדו עומד בירור האידאולוגיה המשתקפת בפרקי הכיבוש ביהושע באמצעות ניתוח ספרותי-מבני שלהם וניתוח מפורט של הסיפורים שבהם.
ספר יהושע מציג שני שינויים חשובים שהתרחשו במעבר מתקופת המדבר לתקופת ההתנחלות בארץ: מותו של משה והפסקת הנסים. סיפור כיבוש הארץ מתמודד עם פירושם של השינויים האלה: האם מותו של משה מסמן סיום של תקופה ושינוי יסודי במערכת היחסים בין ה' לבין ישראל? האם הפסקת הנסים מבטאת את ניתוק הקשר שבין ה' לישראל? ואולי היא כרוכה במותו של משה? האם פירוש הדבר שה' עזב את ישראל? תשובות על השאלות הללו ימצא הקורא בחיבור שלפנינו. מן הניתוח החדשני המוצע כאן עולה כי סיפור הכיבוש בספר יהושע הוא יצירה מרתקת ומורכבת הן מבחינה פואטית הן מבחינה תאולוגית.

הקובץ בעריכת יוסף עופר כולל מאמרים שנתפרסמו במשך למעלה מארבעים שנה בבימות שונות, לצד כמה מאמרים חדשים. בחלקו הראשון באים עשרה מאמרים שבהם התווה הרב ברויאר את שיטתו. בחלק השני מגוון דברי תגובה וביקורת על השיטה, וכן תשובות שהשיב למבקריו. החלק השלישי כולל סקירה אוטוביוגרפית.