Publications

ספר זה מציע ניתוח ספרותי רציף למגילת רות. המגילה נשענת בפתיחתה על תקופת השופטים ומובילה בחתימתה ללידת דוד. בכך היא משמשת גשר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה, והנה מבוא למלכות דוד, לא רק בהקשר הגנאולוגי אלא גם כמבוא ערכי-תאולוגי. הספר, מגילת רות - גשרים וגבולות, מעלה שלושה עמודים מרכזיים שעליהם נשען 'הגשר' שמעביר את הקורא מסוף ספר שופטים אל ספר שמואל; עמוד תאולוגי, עמוד משפטי ועמוד מוסרי. בכל הצירים האלו מציגה המגילה תפיסה מקראית ייחודית של העברת האחריות אל האדם אשר עליו מוטל לפעול ולהביא לגאולה.

עמדה זו בולטת במיוחד בציר התאולוגי: המגילה מציגה דגם, שעל פיו ה' מזמן את המפגשים בין הדמויות, אך 'הסוף הטוב' של הסיפור תלוי בהכרעות החופשיות של הדמויות: אם הן תתייחסנה זו לזו על פי אמות מידה של חסד, גלגל הגאולה ימשיך ויתגלגל. הספר שלפנינו מציע שזהו גם היחס אל החוק במגילה: העולם המשפטי והנוהל הנורמטיבי מוצגים כבסיס בלבד, והדמויות נדרשות להרחיבם ולהניעם מתוך התאמה למצב המשפטי הקונקרטי ובעיקר מתוך חמלה הנדרשת מהן כלפי הזולת. בכך, גם החוק אינו מוצג כסוף פשוט, אלא כתחילת מסע שהמשכו מוטל על האדם.

הסיפור המקראי מושך את לב הקוראים כבר אלפי שנים. אין עוד יצירה ספרותית שזכתה למעמד דומה, ושהשפיעה באופנים מגוונים על תנועות היסטוריות רחבות כמו גם על אנשים פרטיים. המיזוג בין הצגת ה' כמתעניין באדם ובמעשיו לבין הצגת האדם כבעל חירות וכבעל בחירה הופך את סיפורי המקרא למסמך יסוד בהבנת ההיסטוריוסופיה המקראית והאמונה הישראלית. אלא, שהסיפור שבמקרא אינו מגלה את כל צפונותיו בקלות. מוטל על הקורא לשוב ולקרוא בו, לשוב ולנתח אותו, כדי לעמוד על מגמתו ולהיעתר למשמעות הרעיונית הצפונה בו.

ספר זה מוקדש לליבון כמה יסודות פואטיים העומדים בבסיס העיצוב של הסיפור שבמקרא, שדרכם ניתן לעמוד על מגמות הסיפורים. הנחת היסוד שמלווה את הספר היא שניתן להגיש סיפור באופנים שונים, ובחירת המספר באופן מסוים קשורה במגמתו, שגם אם לא נאמרת בגלוי עומדת בתשתית הסיפור כולו. לפיכך, הספר עוקב במיוחד אחר הצמתים שבהם ניכרת החירות לכתוב באופן המשרת את המגמה של הסיפור, כמו בחירת מרקם המילים, ארגון סדר הנתונים המוגש לקורא, אנלוגיות לסיפורים אחרים וכדומה.

האבלות היא חוויה אוניברסלית, אך הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה, מזמן לזמן ומאדם לאדם, הן במישור הרגשי הן במישור הטקסי. מחקר זה עוסק באבלות במקרא ובדרכים שמצאו גיבורי ספר הספרים להתמודד עם אבדן של אדם קרוב. הספר בוחן אילו מן הדרכים המוכרות מתחום הפסיכולוגיה להתמודדות עם אבדן משמשות כבר במקרא, ובאילו מקרים אדם שאמור היה לכאורה להתאבל נמנע מכך, ומדוע. 

הפרק הראשון עוסק בתפיסת המוות במקרא, משום שלאופן שבו תפסו בני החברה המקראית את גורל יקיריהם לאחר מותם יש השפעה על חוויית האבלות שעברו. 

הפרק השני עוסק במנהגי האבלות ועניינו בצרכים שהם באים לענות עליהם. 

הפרק השלישי משרטט את מעגלי האבלות. הוא מציג את האבלים מבחינת מידת קרבתם למת, ואת המנחמים, שהם המעגל הרחוק יותר של האבלות. 

הפרק הרביעי בוחן דרכים שונות במקרא להתמודדות עם אבדן, כגון מציאת תחליף רגשי למת או הנצחת המת. 

הפרק החמישי בוחן את המקרים שבהם יש הימנעות מאבלות ואת הסיבות לכך. 

הפרק השישי עוסק בקשר שבין מגדר ואבלות, ומציג את מקומן החשוב של הנשים בטקסי האבלות. 

הפרק השביעי עוסק באבל ציבורי ובאבל פרטי בחיי דוד, ומציג את ההבדל הניכר שביניהם. 

הפרק השמיני מתרכז בדמותה של האם השכולה, רצפה בת איה. היא הפגינה מסירות אין קץ לבניה המתים, שהוקעו בידי הגבעונים באישורו של דוד. פעולה  למען המתים היא אחת מדרכי ההתמודדות עם האבדן.

כנתילת עג'רוד שבצפון-מזרח סיני, כחמישים ק"מ מדרום לקדש ברנע, הוא אתר בודד וחד-שכבתי מימי בית-ראשון. מראשית המאה השמינית לפסה"נ. האתר שוכן על גבעה בודדת המתנשאת לגובה של 25 מ' מעל למקור המים (תמילה) שבוואדי הרחב, כחמישה-עשר ק"מ ממערב ל'דרך עזה' שהובילה מעזה ומירושלים, דרך קדש ברנע, לראש מפרץ אילת. באתר נתגלו שרידיהם של שני מבנים. מבנה אחד היה בניין בן קומותיים והשני – חצר קטורה. שניהם היו טוחים טיח לבן ועליו ציורים צבעוניים וכתובות. בבניין הראשון היו גם מטבח ומחסנים לאיחסון מזון ליושבים במקום.

שמו של האתר מימי בית-ראשון לא נודע, וגם מהותו שנויה במחלוקת. חופריו בראשות זאב משל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב קראוהו 'חורבת תימן' על שום הזכרת 'יהוה תימן' בכתובות שנחשפו באתר. בין הציורים הצבעוניים שעל הכתלים היו שרידי תיאור של מלך ושל ביצורים. על שני כדי איחסון גדולים נמצאו ציורים של צייד ושל בעלי חיים, של שתי דמויות של 'בס' (אל זוטר מצרי) ושל מנגנת בכינור.

על הכתלים ועל שני כדי האיחסון נמצאו כתובות בדיו בכתב פניקי ובכתב עברי, וכתובות חרוטות בחרס נמצאו על קנקנים ושברי כלי חרס. בין הכתובות נוסחאות של ברכה בשם ה' ואשרתו, מהן ברוח של ברכת הכוהנים המקובלת עד ימינו, דגמי מכתבים ותרגילי כתיבה של אלפביתות. לכתובות חשיבות רבה לאמונת ישראל בימי בית-ראשון ולבירור תפוצת ידיעות קרוא וכתוב בישראל בראשית המאה השמינית לפסה"נ, והן תורמות תרומה חשובה לחקר המקרא

Since the seventies, no study has examined the methodologies of Josephus' rewriting of an entire biblical book as part of his Judean Antiquities. This book attempts to fill this vacuum by exploring Josephus' adaptation of the books of Samuel, penetrating the exegetical strategies he employs to modify the biblical stories for his intended audience. Through meticulous comparison of the biblical narrative and Josephus' Antiquities, broader issues – such as Josephus' attitude towards monarchy and women – gradually come to light, challenging long-held assumptions. This definitive exploration of Josephus' rewriting of Samuel illuminates the encounter between the ancient texts and its relevance to scholarly discourse today.

באסופת מאמרים זו כונסו מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל בשנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. המאמרים מוינו למדורים שונים: מאמרים בספר ישעיה, מאמרים בשאר ספרי המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה.
המאמרים באסופה זו מובאים בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן. נעשה מאמץ לעדכן את הספרות המדעית, שהקורא מופנה אליה בהערות השוליים של המאמרים. בנוסח המחודש הופנו הקוראים למקורות ולמחקרים שפורסמו בינתיים במהדורה חדשה או במהדורה מתורגמת.

"אנרכיזם" יהודי דתי: האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני? עיון פָּנוֹרָמִי בגִלגולו של רעיון, מימי המקרא וחז"ל, דרך אברבנאל ועד העת החדשה (הקדים מבוא: שלום רוזנברג, האוניברסיטה העברית).
במסורת היהודית, מהתנ"ך ועד ימינו, קיים זרם מרכזי התומך במלך ובמלוכה. אבל, קיים בצידו גם רעיון מרכזי מנוגד, שלפיו, אלוהים מעדיף את השופט על המלך, את האדם על השליט, ואת הקהילה על פני המדינה. מכאן הביטוי: אנ-ארכיאה, ללא השליט (ולא נגדו), לפיו, יש עדיפות לקהילה ולפדרציה, ולא למדינה הריכוזית. הרעיון, המיוחס ללורד אקטון באנגליה, לפיו "הכוח משחית", יסודו אפוא במסורת היהודית.
המחבר מנתח בשיטתיות טקסטים מכל מקורות היהדות: מהתנ"ך והתלמוד, דרך פילוסופיה יהודית קלאסית של ימי הביניים, ועד הגות יהודית חדשה; מרש"ר הירש, הראי"ה קוק והגרי"ד סולובייצ'יק, ועד הרבנים אשלג, עמיאל ושג"ר.

The title, Marbeh Ḥokmah, meaning “increases wisdom,” reflects the fact that Victor Avigdor Hurowitz was a scholar who increased wisdom and who continues to increase the wisdom of scholars throughout the world even after his untimely death at the age of 64. The book was edited by five of Professor Hurowitz’s colleagues: Profs. Shamir Yona and Mayer I. Gruber of Ben-Gurion University of the Negev, Edward L. Greenstein of Bar-Ilan University, Peter Machinist of Harvard University, and Shalom M. Paul of the Hebrew University of Jerusalem. The two-volume collection contains 49 groundbreaking essays written by 53 distinguished authors from various institutions of higher learning in Israel and around the world. The authors include Victor’s teachers, colleagues, and students, and the essays deal with a great variety of subjects. The breadth of subject matter featured in Marbeh Ḥokmah is a most appropriate tribute to Victor Avigdor Hurowitz, whose published scholarship encompassed a wide variety of fields of interest pertaining to the study of the Hebrew Bible and the ancient Near East: Wisdom Literature, Psalmody, prophecy and prophets, the priesthood, eschatology, historiography, ancient inscriptions, medieval Hebrew biblical exegesis, religious rites, building and architecture, temples, the art of warfare, Semitic philology, Sumerian proverbs, epigraphy, rhetoric and stylistics, poetry, lamentations, the interconnections between Hebrew Scripture and the ancient Near East, the cultures of ancient Egypt and ancient Mesopotamia, innerbiblical parallels, and many other subjects.

Ruth: Bridges and Boundaries is a literary close reading of the text as a bridge between the anarchic period of the Judges and the monarchic age that begins with the birth of David, as reflected through Ruth’s absorption process within Bethlehemite society. This bridge is constructed from three main axes: the theological perception that human actions have the power to shape and advance reality; the moral-legal perception that the spirit of the law must be privileged over the letter of the law and social conventions; and the principle that the institute of monarchy must be based upon human compassion. The commentary traces the narrative sequence through the paradigm of this three-fold cord, showing how these threads are woven throughout the book. This innovative reading is illustrated with an unprecedented psychological analysis of Ruth as a narrative of transition, using modern psychological theories.
This contemporary yet textually faithful literary commentary offers new insight into the inner workings of the text of Ruth as literary masterpiece. Academic yet accessible, this work provides tools for readers of Ruth and the field of biblical narrative in general.

מכל הנביאים במקרא יואל הוא החידתי ביותר. מתי חי? על איזו תקופה ניבא? בספר לא מצוין שום אירוע היסטורי וגם לא שמו של מנהיג שיאפשר לענות על שאלות אלה.במרוצת הדורות פרשנים וחוקרים ניסו לפתור את התעלומה אך השאלה נשארה פתוחה. בספר חדשני זה חושף חוקר התנ"ך פרופ׳ אליהו עסיס את הרקע ההיסטורי של נבואות יואל בהשוואה בין פסוקי הספר לפסוקים דומים במקומות אחרים בתנ"ך. פסוק אחר פסוק דולה עסיס את הרמזים הטמונים בנבואת יואל ומפענח את השעה ההיסטורית החבויה בה.