פרסומי המחלקה

This book contains definitive editions of three hymnal epics pertaining to Sulgi (c. 2094 -2047 B.C.E.), the most outstanding ruler of the Neo-Sumerian Ur III dynasty, together with an introduction and English translations. From the series ''Bar-Ilan Studies in Near Eastern Languages and Culture''.

כתר ארם צובא הוא כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך. זהו ספר כרוך, המורכב מדפי קלף הכתובים משני צדיהם, והכולל ניקוד, טעמים ומסורה. חשיבותו של כתב יד זה של התנך, שנכתב בטבריה לפני למעלה מאלף שנים, באה לו בראש ובראשונה משום שהוא הקדום ביותר מבין כתבי היד של התנך המוכרים לנו וגם המדויק ביותר. הכתר נכתב בידי הסופר שלמה בן בויאעא ואת הניקוד והטעמים הוסיף, גדול בעלי המסורה, אהרן בן אשר. הכתר התגלגל מירושלים לקהיר ושם עמד בפני הרמבם כאשר הלה פסק בהלכות כתיבת ספר תורה, ואף השתמש בו לצורך העתקת ספר התורה שכתב בעצמו. מקהיר הועבר בסוף המאה הארבע עשרה לחלב, היא ארם צובא הנזכרת בתנך. הכתר נשמר בקהילת חלב משך מאות בשנים בתיבת ברזל בעלת שני מפתחות שונים שהופקדו בידי שני נאמנים ב'היכל אליהו הנביא' שבבית הכנסת הקדמון תחת מעטה של קדושה ומסתורין. כך למשל, כל מי שנתחייב שבועה על ידי בית הדין של הקהילה, הוצרך להישבע על הכתר. אמונה הייתה להם לאנשי חלב, כי קהילתם מבורכת בזכותו וכי ביום שבו יוצא מן הקהילה יבוא עליה חורבן. עקב כך, למעט מקרים ספורים, מנעו חכמי חלב מלעיין בכתר, ומשך מאות בשנים בודדים זכו לחזות בו.
בעקבות הכרזת האום ב-29 בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, פרצו בחלב מהומות שבמהלכן פגעו פורעים ערביים ברובע היהודי ובעיקר בבתי הכנסת. הכתר נפגע אף הוא וחכמי חלב הסתירו אותו במשך כעשר שנים במקומות שונים, עד שהוברח בשנת 1957 דרך תורכיה לישראל. בהשתדלות מר יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, הובא הכתר, ביום ג' בשבט תשיח (24 בינואר 1958), ל'מכון בן צבי' בירושלים. מאז נעשו פעולות רבות לחקירתו ולהפצת תודעתו, וכמה מהדורות של התנך העמידו אותו ביסודן.
כתר ארם צובא, הכולל כיום 295 דפים מתוך 491 שהיו במקור, מופקד במוזיאון ישראל בירושלים, שם הוא מוצג באולם מיוחד ב'היכל הספר'.

מפרש על-ידי יהודה הרשקוביץ [= אליצור] וישראל א. זידמן עם מבוא ומפות.

The Hebrew Bible is only part of ancient Israel’s writings. Another collection of Jewish works has survived from late- and post-biblical times, a great library that bears witness to the rich spiritual life of Jews in that period. This library consists of the most varied sorts of texts: apocalyptic visions and prophecies, folktales and legends, collections of wise sayings, laws and rules of conduct, commentaries on Scripture, ancient prayers, and much, much more.

While specialists have studied individual texts or subsections of this vast library, Outside the Bible seeks for the first time to bring together all the major components into a single collection, gathering portions of the Dead Sea Scrolls, the Septuagint, the biblical Apocrypha, and Pseudepigrapha, and the writings of Philo of Alexandria and Josephus.

The editors have brought together these diverse works in order to highlight what has often been neglected; their common Jewish background. For this reason the commentaries that accompany the texts devote special attention to references to Hebrew Scripture and to issues of halakhah (Jewish law), their allusions to motifs and themes known from later Rabbinic writings in Talmud and Midrash, their evocation of recent or distant events in Jewish history, and their references to other texts in this collection.

The work of more than seventy contributing experts in a range of fields, Outside the Bible offers new insights into the development of Judaism and Early Christianity. This three-volume set of translations, introductions, and detailed commentaries is a must-have for scholars, students, and anyone interested in this great body of ancient Jewish writings.

The collection includes a general introduction and opening essays, new and revised translations, and detailed introductions, commentaries, and notes that place each text in its historical and cultural context. A timeline of the Second Temple Period, two appendixes (Books of the Bible; Second Temple Literature), and a general subject index complete the set.

Awards:

2014 National Jewish Book Award for Scholarship