פרסומי המחלקה

הספר עוסק בהעלאת הארון לירושלים בימי דוד, כפי שהיא מתוארת בספר דברי הימים, והוא כורך את הדיון בארון הברית בנושאים רחבים יותר, כגון הפולחן והמלוכה בישראל. הספר דן בסוגיות מגוונות, כגון: כיצד משתלבים סיפורי הארון בספר דברי הימים במסגרת הסיפורים על מלכות דוד? מה הם האמצעים הספרותיים שבהם משתמש בעל ספר דברי הימים כדי להעביר את מסריו לקוראיו? כיצד מוצגים בספר דברי הימים הלווים, שלאחר פעולתו של דוד הם חדלים לשאת את הארון ומשמשים כמשוררים? כיצד תורם הארון לעיצוב דמויותיהם של שאול? של דוד ושל שלמה? המחבר, פרופסור שאול זלבסקי, לימד במחלקה לתנ"ך באונברסיטת בר-אילן. הוא חיבר את הספר עליית שלמה למלוכה (ירושלים תשמ"א) וכן מאמרים שעסקו בהיסטוריוגרפיה ונבואה.

ספר זה נערך מתוך עיזבונו של פרופ' יהודה אליצור ז"ל, ובו מקבץ של בירורים בנושאים נבחרים לאורך ספר שמואל. בספר בא לידי ביטוי אופיים הייחודי של מחקריו של פרופ' אליצור, המשיבים את התנ"ך אל אחיזתו בחיים. הרקע הפסיכולוגי של הדמויות, כוונותיהם ותקוותיהם, הריאליה של חייהם והמציאות הגיאוגרפית-היסטורית – לכל אלה ניתן המשקל הראוי, ועם בחינת דרכי ההבעה הספרותית הם חוברים להעניק למסר הנבואי פנים ותואר. המחבר שילב בדיוניו פרשנות קדומה, קלסית ומודרנית, וחתר לפרש את המקרא מתוך עצמו, ומבלי להשתעבד להנחות ביקורתיות. עבודתו סללה דרך לרבים. פרופ' יהודה אליצור )בודפשט תרע"א-ירושלים תשנ"ח( יסד את המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן וכיהן בה כמרצה במשך כשלושים וחמש שנה. פרסם בחייו ספרים ומאמרים רבים בחקר המקרא. מרבית מאמריו כונסו לספר שיצא אחרי מותו (ישראל והמקרא, תש"ס). זהו הספר השני שנערך מתוך עזבונו.

In the beginning, prayers were straightforward: people turned to God and asked for help. By the closing centuries of the biblical period, however, a change became observable. Prayers now began to include references to Scripture--allusions to biblical stories in which God had answered a prayer, or the evocation of specific biblical passages, or the recycling of biblical phrases in the creation of a new prayer. This process, the "Scripturalization of prayer," grew in intensity and refinement as Judaism moved from the biblical period to early post-biblical times. It is attested throughout the prayers found in the biblical apocrypha and pseudepigrapha, the Dead Sea Scrolls, and early piyyut, and it continued apace in the liturgical compositions of the Geonic period and still later times. This collection of essays seeks to chart the main lines of the Scripturalization of prayer over this entire period.

חמש המגילות הן חלק מן הכתובים והן גם נקראות בבתי הכנסת במועדי ישראל: פסח, שבועות, ט' באב, סוכות ופורים. מכאן שמעמד מיוחד להן בין כתבי בקודש. מטרת העיונים במגילות אותם מציג הספר היא להפנות את המעיינים לכיווני מחשבה רעיוניים, ספרותיים, חינוכיים, ישנים אף חדשים. העיונים מבוססים על בירור מדויק של לשון הכתובים וסגנונם, ובאמצעותם מבקש מחבר הספר להגיע לעומק פשוטו של המקרא. הספר נשען על המחקרים הרבים שנכתבו במדעי המקרא של המגילות- אך הצגת הנושאים בו שווה לכל נפש. העיונים מותאמים להוראה, אך הם יכולים לשמש גם בסיס לשיחות קהילתיות ומשפחתיות ולעיון אישי מפרה.

תרגום השבעים, התרגום השלם הקדום ביותר שבידינו משמש עדות קדומה ביותר הן כפרשן למקרא והן כעד-טקסט.

ספר זה מגיש את תרגום השבעים לספר בראשית בלבוש עברי ואת מצעו העברי המשוער בליווי פירוש. הספר בוחן את תפישתו הפרשנית של המתרגם היווני ואת דרך עבודתו בהשוואה למסורות קדומות אחרות: תרגומים עתיקים, נוסחים יווניים שונים, ספרות קומראן, ספרות חז''ל ומקורות קדומים אחרים.

Rife with incest, adultery, rape, and murder, the biblical story of Jacob and his children must have troubled ancient readers. By any standard, this was a family with problems. Jacob’s oldest son Reuben is said to have slept with his father’s concubine Bilhah. The next two sons, Simeon and Levi, tricked the men of a nearby city into undergoing circumcision, and then murdered all of them as revenge for the rape of their sister. Judah, the fourth son, had sexual relations with his own daughter-in-law. Meanwhile, jealous of their younger sibling Joseph, the brothers conspired to kill him; they later relented and merely sold him into slavery. These stories presented a particular challenge for ancient biblical interpreters. After all, Jacob’s sons were the founders of the nation of Israel and ought to have been models of virtue.

In The Ladder of Jacob, renowned biblical scholar James Kugel retraces the steps of ancient biblical interpreters as they struggled with such problems. Kugel reveals how they often fixed on a little detail in the Bible’s wording to “deduce” something not openly stated in the narrative. They concluded that Simeon and Levi were justified in killing all the men in a town to avenge the rape of their sister, and that Judah, who slept with his daughter-in-law, was the unfortunate victim of alcoholism.

These are among the earliest examples of ancient biblical interpretation (midrash). They are found in retellings of biblical stories that appeared in the closing centuries BCE — in the Book of Jubilees, the Aramaic Levi Document, the Testaments of the Twelve Patriarchs, and other noncanonical works. Through careful analysis of these retellings, Kugel is able to reconstruct how ancient interpreters worked. The Ladder of Jacob is an artful, compelling account of the very beginnings of biblical interpretation.

Awards and Recognition

One of Choice's Outstanding Academic Titles for 2007

ניתוח ספרותי חדשני ומקיף של סיפורי גדעון, אבימלך ויפתח בספר שופטים. שלושת הסיפורים מתמקדים בהתאמתו של כל מנהיג לתפקידו וחושפים את הצד השלילי של המנהיגים- כל אחד מהם הורג בבני עמו באכזריות, בעת מחלוקת, מתוך רצון לשמור על מעמדו האישי. סיפורים אלה היו כנראה חלק מפולמוס רחב בדבר יתרונותיה וחסרונותיה של המלכות כאשר עלתה על סדר היום של האומה השאיפה לשנות את צורת הממשל בישראל ולייסד בה שלטון מלוכני. גידעון מיטלטל בין ספק לאמונה ובשנות שלטונו עוברים גם בני עמו טלטלה עשה. אבימלך, בנו של גדעון, מחוסר אלוהים לחלוטין ומנצל את העם לצרכיו, משקף את אסונו של עם המונהג בידי מנהיג שכזה. גם יפתח, הדבק בה´ אבל פועל רק ממניעים אישיים, ממית אסון על עמו ועל עצמו. מנהיג ראוי הוא מנהיג המשלב תפישה נכונה ביחס לה´ ונכונות לפעול למען העם. הקריאה המרתקת בשלושת הסיפורים חושפת את מטרתם: לקבוע כי מנהיג אשר פועל למען עצמו, אינו ראוי לעמוד בראש עם.

This book offers a new analysis of Nathan’s Oracle in 2 Samuel 7 and its echoes in the books of Samuel, Kings, and Chronicles. First, it deals separately with the main issues raised in 2 Samuel 7: the disqualification of David as temple builder and the nature of the Divine promise made to him that the House of David will rule forever. In dealing with both elements similar texts from the Ancient Near East are consulted.
After a thorough analysis of these two elements, an intertextual study is offered in which the allusions to Nathan’s Oracle in the Books Samuel, Kings, and Chronicles are discussed. The purpose is to define the various functions of these allusions or echoes. This evaluation takes into account the changing circumstances of the Davidic dynasty, as well as the different agendas of the books in which Nathan’s Oracle is incorporated in.

תורת הגמול היא מאבני היסוד של אמונת המקרא. התנ"ך מרבה לעסוק ביחסי הבורא והאדם – הבורא מצַווה ודורש ציות והאדם נדרש לקיים את הציווי. ההנחה היסודית היא שהאדם מקבל גמול טוב על פעולותיו החיוביות ועונש על חטאיו. אחד העקרונות הנובעים מתורת הגמול הוא העיקרון המכונה מידה כנגד מידה. תורת הגמול בכללותה מניחה שמעשה גורר אחריו תוצאה מתאימה – חטא גורר אחריו עונש ומעשה טוב גורר אחריו גמול. עקרון המידה כנגד מידה דורש יחס ישיר של התאמה ודמיון בין המעשה ובין התוצאה. ככל שברור יותר היחס בין החטא והעונש, או בין המעשה הטוב והגמול, כך ניכרת יותר השגחתו וצדקתו של הקב"ה. בספר זה נבדקת השפעתו של עקרון המידה כנגד מידה על עיצובו של הסיפור המקראי. המקרא משתמש באמצעים רבים ומגוונים לעיצוב עקרון זה והבלטתו. בפרקי הספר השונים יוצגו ויודגמו בהרחבה האמצעים הספרותיים המגוונים ששימשו למטרה זו.