פרסומי המחלקה

מתוך הספרות המסופוטמית העתיקה מוגש לראשונה לקורא העברי, בתרגום מן המקור השומרי והאכדי, מבחר נרחב ומייצג של יצירות בסוגות שונות: מיתוסים, אפוסים, מזמורים, תפילות, שירי אהבה, קינות וכדומה. הקורא ימצא כאן יצירות קלסיות ומונומנטליות, כמי "עלילות גלגמש" "ינימה אליש" - סיפור הבריאה הבבלי - ולצדן יצירות ספרות עממיית כמו "התינוק אשר הרגיז את אביו" - שיר ערש אכדי, וכמו "העני מניפור" - מעשיה אכדית.
תחושת החרדה הקיומית, המוצאת לה ביטוי ברבות מן היצירות המסופוטמיות, מקרבת ספרות זו אל הקורא בן ימינו. ואולם, יותר מלכל קורא אחר קרובה היא לקורא העברי, הוא ימצא בה את רובדי התשתית של הספרית המקראית לכל סוגותיה, וכן יוכל להזדהות עם תפישת הזמן המחזורית המאפיינת את ההוויה במזרח הקרוב. הלשון העברית, כלשון שמית, מיטיבה להעביר מכלי לכלי את רוחה של השירה המסופוטמית מתוך נאמנות לסגוליתיה הפואטיות.
הספרות המסופוטמית נכתבה על לוחות טין בכתב היתדות. בניגוד ל"מגדלי בבל", המבנים הארכיטקטוניים העצומים, שהתפוררו ונהפכו לאבק, השתמרו אלה במשך אלפי שנים ב"ספריות" המלכותיות והפרטיות, שנקברו מתחת לחורבות הערים. מאז פענוח כתב היתדות באמצע המאה התשע עשרה נחשפו אלפי לוחיות ונתגלו יצירות מרתקות שתורגמו ללשונות רבות, ועתה גם לעברית.
מלאכת התרגום הכבירה הזאת נעשתה בידי משוררת בעלת שם ומומחה נודע ללשונות המסופוטמיות, ציוות זה הוא הערובה לאיכות הפיוטית ולדיוקו המדעי של הנוסח העברי המובא כאן.

A study of the geo-historical distribution of all the loan types as well as of the individual clauses used in the Old Babylonian loan con-tract (c. 1900-1600 B.C.E). It is shown that loan types as well as individual formulas have a limited geographical and historical distribution. Further, it is shown that changes that occur during the lifespan of a formula, e.g., changes of interest rate or modes of guaranteeing loans, are also bounded historically and geographically. From the series ''Bar-Ilan Studies in Near Eastern Languages and Culture''.

In this illuminating study of early biblical interpretation, James Kugel examines a series of exegetical stories that elaborate on the Joseph narrative in Genesis. These stories - which appear in such diverse sources as rabbinic midrash, early Christian writings, liturgical poetry, and the Quran - often contain details or whole incidents not found in the Bible itself. In tracing the development and function of these tales, Kugel reveals a dynamic interpretive process: the living, changing significance of texts through generations of discussion, analysis, and application.

הספר דן במשמעותן של הנבואות שבספר מיכה, תוך הדגשת ההיבט הספרותי והרקע הריאלי וההיסטורי שלהן. הספר מציע לקורא פירוש מדעי רצוף לדברי הנבואות.

הספר מיועד לציבור מגוון: למורים, לתלמידים ולאוהבי ספר מכאן, ולחוקרי מקרא, ספרות, לשון, היסטוריה וגיאוגרפיה מכאן. המורה והתלמיד ימצאו בו חומר עזר לשיעורים, הוא יסייע להם לצאת משיגרת הלימוד הפרשני הרגיל, בכך שהופקד בידיהם כלי יעיל המכיל ניתוחים ספרותיים, לשוניים וסוציולוגיים בצד הערות על הריאליה וההיסטוריה של תקופת הנביא. החוקרים ימצאו עניין בסיכומי המחקר העדכניים ובחידושים הפזורים לאורך פרקי הספר. גם הקורא המשכיל שאינו איש מקצוע יוכל להנות מקריאה ולימוד בו, שכן הוא מוגש בצורה נאה ובסגנון בהיר השווה לכל נפש.

כרך זה, ראשון בסדרה של פרסומי פירושים למקרא שחוברו בידי ר' יהודה אבן בלעם (המחצית השנייה של המאה האחת-עשרה), ראשון פרשני המקרא הרבניים וראשון המפרשים בלשון הערבית על אדמת ספרד בימי-הביניים. דרכו של אבן בלעם בפרשנות מגשרת בין הפירוש למקרא של רב סעדיה גאון - שכתב? אף הוא בערבית, על אדמת בבל - לדרכו של ר' אברהם אבן עזרא. הכרך המוגש בזה מכיל לא רק את פירושו לספר ישעיהו במקור הערבי, כמתועד בכתב היד שבספריית סט. פטרסבורג שהיה לעיני העורכים, אלא גם תרגום לעברית ואפארט של הערות ביקורתיות וביבליוגרפיות.

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

Uriel Simon describes the fascinating controversy that raged from the tenth to the twelfth centuries regarding the theological status and literary genre of the Psalms. Saadiah Gaon, who initiated the controversy, claimed that the Psalter was a second Torah—the Lord's word to David—and by no means man's prayer to God. Salmon ben Yerucham and Yefet ben Ali insisted on the Karaite view that the Book of Psalms was the prophetic common prayerbook of Israel. Totally opposing both of these concepts, Rabbi Moses Ibn Giqatilah regarded the Psalms as non-prophetic prayers authored by different poets, beginning with David and ending with the captive Levites in the Babylonian exile. Finally, Rabbi Abraham Ibn Ezra reverted to the belief held by the Talmudic sages—that the Psalms were Israel's divinely inspired and most sacred poetry.

The book also includes the full text of a previously unknown introduction to Ibn Ezra's lost commentary on the Psalms, which is much more elaborate and revealing than the introduction to his familiar classical commentary.