פרסומי המחלקה

Michael Avioz builds upon his earlier work on Josephus as an exegete, providing a comprehensive study of Josephus' contribution to the crystallization of the Halakha which focuses on the similarities (and dissimilarities) between his work and the tannaitic sources, as well as contemporary Second Temple sources.

Avioz begins by providing a clear definition of Halakha, and offering an explanation of methodology and sources. He then examines the structure and contents of the Pentateuch in Josephus' writing, before moving on to more specific coverage of the Decalogue in the work of Josephus and its relation to other laws in the Pentateuch. Further analysis is applied to the laws in the books of Leviticus-Deuteronomy and on laws that appear outside the Pentateuch. Throughout, Avioz makes close comparisons between biblical laws and Josephus' rewriting of them, in order to consider the reasons behind this rewriting and the origins of the texts that Josephus may have had access to in his exegetical work. Avioz is consequently able to draw clear conclusions about the interpretative traditions that Josephus had access to and worked within, and about how he used them in his writing.

בשנת תשנ״א (1991) עלה ארצה פרופ׳ יעקב כדורי (ג׳יימס קוגל), והצטרף למחלקה לתנ״ך באוניברסיטת בר־אילן. בואו של חוקר התנ״ך הידוע מאוניברסיטת הרווארד – היה ציון דרך בתולדות המחלקה. פרופ׳ כדורי לימד במחלקה עשרים ושתיים שנים עד יציאתו לגמלאות, וגם אחר כך המשיך ללמד בה באופן חלקי, עד היום. בשנים תשס״ו– תשס״ט (2006–2009) עמד בראש המחלקה, וכן שימש ראש המכון לפרשנות המקרא היהודית, והיה העורך המייסד של כתב־העת האלקטרוני למדעי היהדות Jewish Studies an Internet Journal.

אנו שמחים להקדיש לפרופ׳ כדורי את הכרך האחד עשר בסדרה עיוני מקרא ופרשנות. שלושה עשר מלומדים משתתפים בכרך הזה ותרמו לו מאמרים מפרי מחקרם: חלקם מוותיקי חוקרי התנ״ך בארץ ובעולם, וחלקם ממורי המחלקה הוותיקים והצעירים. המאמרים עוסקים בקשת של נושאים שגם פרופ׳ כדורי עסק בהם: הספרות המקראית בתורה ובנביאים ראשונים; פרשיות מנביאים אחרונים ומן הכתובים; השירה המקראית וספרות הבית השני.

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם. פרופ' אלי עסיס חיבר ספרים על יהושע, שופטים, שיר השירים ויואל, ובהוצאה זו פרסם את הספר מאבק על זהות. הוא גם פרסם מאמרים רבים בתחום הסיפורת המקראית, השירה והנבואה. פרופ' עסיס שימש כראש המחלקה לתנ"ך, וכדיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן.

Targum Chronicles and Its Place Among the Late Targums heralds a paradigm shift in the understanding of many of the Jewish-Aramaic translations of individual biblical books and their origins. Leeor Gottlieb provides the most extensive study of Targum Chronicles to date, leading to conclusions that challenge long-accepted truisms with regard to the origin of Targums. This book’s trail of evidence convincingly points to the composition of Targums in a time and place that was heretofore not expected to be the provenance of these Aramaic gems of biblical interpretation. This study also offers detailed comparisons to other Targums and fascinating new explanations for dozens of aggadic expansions in Targum Chronicles, tying them to their rabbinic sources.

מהדורה מדעית מבוארת של חלקו השני של פירוש ר’ אברהם אבן עזרא, מגדולי הפרשנים בכל הדורות, על ספר ישעיהו. במהדורה שלושה מדורים: גוף הפירוש מוגה על סמך כל עדי הנוסח הקיימים, מנגנון חילופי גרסאות וביאור רציף מאת המהדיר. הביאור, המיועד לחוקר ולקורא המשכיל כאחד, מבאר את פירושי אבן עזרא לאור דברי קודמיו ולאור עקרונותיו הפרשניים ותפיסותיו הבלשניות, המדעיות, הפילוסופיות וההיסטוריוסופיות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחיבוריו המגוונים. בהקדמה לספר מפורטים העקרונות שעל פיהם הוכנה המהדורה למדוריה, ובמבוא לו מובאים סקירה רחבה של תורתו העיונית של אבן עזרא להיבטיה השונים, ודיונים על יחסו לשאלת זהות המחבר של קובץ הנבואות בישעיהו מ’-ס”ו ויחסו לשאלת המבנה והמשמעות של הקובץ.

This book explores the reception history of the Commentary on the Torah of Rashi (Shlomo Yitzhaki; 1040-1105), the most influential Hebrew Bible commentary of all time. Focusing on processes of canonization, Lawee exposes a hitherto unexamined––and wholly unexpected––feature of the Commentary's reception: astonishingly harsh resistance to it. He also shows how the Commentary faced stiff competition for canonical supremacy in the form of rationalist reconfigurations of Judaism but eventually triumphed in an intense battle for Judaism's soul. The book illumines issues in Jewish scholarship and spirituality that stir reflection, and even passionate debate, in the Jewish world today.

The book won the National Jewish Book Award in the field of Scholarship in 2019.

The starting point for any study of the Bible is the text of the Masora, as designed by the Masoretes. The ancient manuscripts of the Hebrew Bible contain thousands of Masora comments of two types: Masora Magna and Masora Prava. How does this complex defense mechanism, which contains counting of words and combinations from the Bible, work? Yosef Ofer, of Bar-Ilan University and the Academy of the Hebrew Language, presents the way in which the Masoretic comments preserve the Masoretic Text of the Bible throughout generations and all over the world, providing comprehensive information in a short and efficient manner. The book describes the important manuscripts of the Hebrew Bible, and the methods of the Masora in determining the biblical spelling and designing the forms of the parshiot and the biblical Songs. The effectiveness of Masoretic mechanisms and their degree of success in preserving the text is examined. A special explanation is offered for the phenomenon of qere and ketiv. The book discusses the place of the Masoretic text in the history of the Bible, the differences between the Babylonian Masora and that of Tiberias, the special status of the Aleppo Codex and the mystery surrounding it. Special attention is given to the comparison between the Aleppo Codex and the Leningrad Codex (B 19a). In addition, the book discusses the relationship between the Masora and other tangential domains: the grammar of the Hebrew language, the interpretation of the Bible, and the Halakha. The book is a necessary tool for anyone interested in the text of the Bible and its crystallization.

The starting point for any study of the Bible is the text of the Masora, as designed by the Masoretes. The ancient manuscripts of the Hebrew Bible contain thousands of Masora comments of two types: Masora Magna and Masora Prava. How does this complex defense mechanism, which contains counting of words and combinations from the Bible, work? Yosef Ofer, of Bar-Ilan University and the Academy of the Hebrew Language, presents the way in which the Masoretic comments preserve the Masoretic Text of the Bible throughout generations and all over the world, providing comprehensive information in a short and efficient manner. The book describes the important manuscripts of the Hebrew Bible, and the methods of the Masora in determining the biblical spelling and designing the forms of the parshiot and the biblical Songs. The effectiveness of Masoretic mechanisms and their degree of success in preserving the text is examined. A special explanation is offered for the phenomenon of qere and ketiv. The book discusses the place of the Masoretic text in the history of the Bible, the differences between the Babylonian Masora and that of Tiberias, the special status of the Aleppo Codex and the mystery surrounding it. Special attention is given to the comparison between the Aleppo Codex and the Leningrad Codex (B 19a). In addition, the book discusses the relationship between the Masora and other tangential domains: the grammar of the Hebrew language, the interpretation of the Bible, and the Halakha. The book is a necessary tool for anyone interested in the text of the Bible and its crystallization.

Since the seventies, no study has examined the methodologies of Josephus' rewriting of an entire biblical book as part of his Judean Antiquities. This book attempts to fill this vacuum by exploring Josephus' adaptation of the books of Samuel, penetrating the exegetical strategies he employs to modify the biblical stories for his intended audience. Through meticulous comparison of the biblical narrative and Josephus' Antiquities, broader issues – such as Josephus' attitude towards monarchy and women – gradually come to light, challenging long-held assumptions. This definitive exploration of Josephus' rewriting of Samuel illuminates the encounter between the ancient texts and its relevance to scholarly discourse today.

האבלות היא חוויה אוניברסלית, אך הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה, מזמן לזמן ומאדם לאדם, הן במישור הרגשי הן במישור הטקסי. מחקר זה עוסק באבלות במקרא ובדרכים שמצאו גיבורי ספר הספרים להתמודד עם אבדן של אדם קרוב. הספר בוחן אילו מן הדרכים המוכרות מתחום הפסיכולוגיה להתמודדות עם אבדן משמשות כבר במקרא, ובאילו מקרים אדם שאמור היה לכאורה להתאבל נמנע מכך, ומדוע. 
 

הפרק הראשון עוסק בתפיסת המוות במקרא, משום שלאופן שבו תפסו בני החברה המקראית את גורל יקיריהם לאחר מותם יש השפעה על חוויית האבלות שעברו. 

הפרק השני עוסק במנהגי האבלות ועניינו בצרכים שהם באים לענות עליהם. 

הפרק השלישי משרטט את מעגלי האבלות. הוא מציג את האבלים מבחינת מידת קרבתם למת, ואת המנחמים, שהם המעגל הרחוק יותר של האבלות. 

הפרק הרביעי בוחן דרכים שונות במקרא להתמודדות עם אבדן, כגון מציאת תחליף רגשי למת או הנצחת המת. 

הפרק החמישי בוחן את המקרים שבהם יש הימנעות מאבלות ואת הסיבות לכך. 

הפרק השישי עוסק בקשר שבין מגדר ואבלות, ומציג את מקומן החשוב של הנשים בטקסי האבלות. 

הפרק השביעי עוסק באבל ציבורי ובאבל פרטי בחיי דוד, ומציג את ההבדל הניכר שביניהם. 

הפרק השמיני מתרכז בדמותה של האם השכולה, רצפה בת איה. היא הפגינה מסירות אין קץ לבניה המתים, שהוקעו בידי הגבעונים באישורו של דוד. פעולה  למען המתים היא אחת מדרכי ההתמודדות עם האבדן.