שלחו לחבר

מבנה, עיצוב ומשמעות בנאום הפתיחה של ספר דברים (דברים א'-ג')

סטודנט/ית
ריינר משה אדיר
שנה
2019
תואר
MA
תקציר

בעבודה זו נידון נאום הפתיחה של משה בספר דברים, פרקים א'-ג'. נאום זה משתמש לא רק בדברי עידוד ומוטיבציה, אלא גם בתיאור היסטורי של המסע של בני ישראל לארץ כנען. אף שפרקים אלו נבחנו רבות במחקר מזוויות שונות, רק מעטים עסקו בצורה מספקת בצורתו הספרותית של הנאום. עבודה זו מנתחת את הנאום לאור שיטתו של מאיר וייס, "האינטרפטציה הכוליית", הדוגלת בהסבר היצירה על פי פרטיה, והסבר פרטיה של היצירה על פי היצירה כולה. משימה זו דורשת שימוש בקריאה צמודה, שבה ייבדקו מילותיה, משפטיה, פסקותיה ומבנה הכולל של היצירה, כדי להבין את מגמתה הכוללת לאור אבני הבניין שלה. תשומת לב יתרה ניתנת בעבודה למבנה הנאום, אשר חושף את מגמת העל של הנאום כולו.

עבודה זו מציעה לראות את הנאום שבפרקים א'-ג' כמורכב משלוש יחידות, המייצגות שלושה שלבים שונים: שלב כישלון, שלב תיקון, ושלב הצלחה. זאת על פי החלוקה הבאה:

יחידה 1 - כישלון: א', ג- ח, יט- ב', א.
        יחידה משנית - מינוי השופטים: א', ט-יח.
יחידה 2 - תיקון: ב', א-ל.
יחידה 3 - הצלחה:  ב', לא- ג', כב.

ביחידה הראשונה, העוסקת בכישלון, מתואר המסע הראשון מסיני לארץ כנען, אשר נבלם בקדש ברנע עקב חטא המרגלים וחטא המעפילים. חטאים אלו העידו על חוסר אמונתם של ישראל בה', וחוסר בטחונם ביכולתו לקיים את הבטחותיו. ביחידה השנייה, יחידת התיקון, יוצא העם למסע שני לאחר שנים רבות במדבר. בנאום מתוארים בעיקר המעברים מול העמים השונים באזור: אדום, מואב, בני עמון וסיחון מלך האמורי. התיקון מתבטא באיסור על העם לקום ולהילחם בשלושת העמים הראשונים מסיבות שונות, ובכך הוא מאתגר את העם, שככל הנראה מאס במסעות וחפץ להילחם ולכבוש את הארץ. רק לקראת סוף היחידה נבחן העם בשאלה אם יציית גם לפקודת הכיבוש, באמצעות הציווי להילחם בסיחון מלך האמורי. ציות העם מהווה תיקון לכישלון שביחידה הראשונה. ביחידה השלישית, יחידת ההצלחה, מתוארים המלחמה בסיחון ובעוג וכיבוש עבר הירדן המזרחי, במטרה להראות כי עם ישראל תיקן את דרכיו, ושכרו הוא ניצחון במלחמה וכיבוש מוצלח. כך מראה הנאום כולו כי דבר ה' אמין ומתקיים לעושי מצוותיו, מתוך ניסיון להעניק מוטיבציה לעם העומד לפני הכניסה לארץ (א', ג-ה).

בפרק המבוא עולה הצעת הקריאה הספרותית ומוצגים נימוקיה. לאחר מכן נסקרים המחקרים שעסקו בפרקים אלו, בחלוקה לשתי שאלות מרכזיות בהם עסקו רוב החוקרים: שאלת היחס בין פרקים אלו לשאר ספר דברים, ושאלת היווצרותו ואחדותו של הנאום עצמו. לצד סקירה זו מובאים גם עמדות חוקרים ביחס למגמת היחידה.  

הפרק הראשון בעבודה עוסק במבנה הנאום. בראשיתו מצויינות הצעות שונות שעלו במחקר בהתייחס לשלוש היחידות הנזכרות, לצד הצעות בנוגע לנאום כולו. הצעות אלו נבחנות על יתרונותיהן וחסרונותיהן. בחלקו השני של הפרק נידונים גבולות הנאום ותיחום היחידות השונות בתוכו. לאחר מכן מוצגים המבנים של היחידות הזעירות, ושל המבנה השלם. בנוסף נידון בפרק זה מיקומה של יחידת מינוי השופטים, הנראית כתוספת מאוחרת. הרעיון שמוצע בעבודה זו הוא שקטיעת הרצף הסיפור ממקדת את הקורא ביחידת מינוי השופטים, ובכך תורמת להדגשתו ולהשפעתו על המסע והספר כולו.  

הפרק השני מתמקד ביחידה הראשונה בנאום, יחידת הכישלון, ובקריאה צמודה שלה. מתברר שיחידה זו בנויה משלושה שלבים, שלכל אחד מהם שלמות מבנית בפני עצמו: סיפור המרגלים, סיפור המעפילים, וסיפור מינוי השופטים. סיפור המרגלים (א', ו-ח, יט – ב', א) בנוי במבנה קונצנטרי, המעוצב על פי זהות הדוברים לאורך הפרק: ה', משה, העם, ובמרכז הסיפור דברי המרגלים. המבנה מבהיר את עמדות הדמויות ביחס לכניסה לארץ: המרגלים מביעים עמדה ניטרלית. העם, בשל כך, מחפש 'תירוצים' שאינם מבוססים על המציאות, כדי להימנע מכניסה לארץ, בעקבות חוסר אמונה בה'. משה מגלה הבנה לפחדי העם ומנסה לשכנעם לתת את אמונם בה'. ה', לעומתו, מביע כעס גדול כלפי העם וגם כלפי משה, ומענישם.

סיפור המעפילים (א', מ – ב', א) ממשיך את סיפור המרגלים, אך בנוי במבנה מאחד בפני עצמו: שתי צלעות מקבילות, כשביניהן רכיב מרכזי היוצר מעבר ביניהן. בצלע הראשונה מתוארת חרטת העם לצד רצונו לעלות לארץ, כנגד צו ה'. רכיב המעבר מתאר את עלייתו של העם וכשלונה. הצלע השנייה מתארת את בכייתו של העם לפני ה', בניסיון ליצור עימו קשר כלשהו, והתעלמותו של ה' מהם. כך מסתיימת יחידת הכישלון באווירה פסימית, יחד עם פסוקי הסיום בסופה המתארים את נדודי העם חסרי התועלת.

סיפור השופטים (א', ט-יח) משמש כיחידת משנה נפרדת שאינה שייכת לרצף הסיפורי, ובאה להדגיש את מקומה החשוב של מערכת המשפט, כאמור.

הפרק השלישי מתמקד ביחידה השנייה בנאום, יחידת התיקון (ב', א-ל), ובו מתואר מבנה היחידה הקונצנטרי:

א'. ב-ח1: מעבר מול שעיר, המותנה באוכל תמורת כסף ומים.
  ב'. ח2-יג: מעבר מול מואב, ופירוט היסטורי של העמים הקדומים.
    ג'. יד-טז: מותם של אנשי הדור הקודם.
  ב'1. יז-כה: מעבר מול בני עמון, ופירוט היסטורי של העמים הקדומים.
א'1. כו-ל: מעבר מול סיחון, המותנה באוכל תמורת כסף ומים.

באמצעות מבנה זה מושגות שתי מטרות ספרותית: ראשית, במרכז המבנה עומד מותם של אנשי הדור הקודם, "אנשי המלחמה", על פי דבר ה'. זאת במטרה להדגיש את אמינותו של דבר ה', שהבטחותיו מתקיימות בכל מחיר. שנית, המבנה יוצר הקבלות הרומזות לקורא לבחון את השלבים השונים במסע על רקע השלבים הקודמים. קריאה שכזו מבליטה את התקדמות העם במסע, לצד התקדמותם בציות לדבר ה' והתקרבות במערכת היחסים ביניהם. ההבחנה ביחידת התיקון כיחידה בפני עצמה, ובמבנה האמנותי שלה, לא הוצעה על ידי החוקרים עד כה. בנוסף עולים פתרונות אפשריים לבעיית אזכורם של העמים הקדומים (האמים, הרפאים וכדומה) ומטרתו, והשתלבותו במבנה היחידה ובמסריה.

בפרק הרביעי נבחנת יחידת ההצלחה, המתארת את כיבוש סיחון, עוג ועבר הירדן המזרחי (ב', לא- ג', כב). פרק זה בנוי ממספר אפיזודות שאינן נראות קשורות זו לזו, אך במבט מעמיק ניתן לראות כי הן שומרות על תהליך דומה של מבט לעבר לצד מבט לעתיד:

  1. א'. עבר: מלחמה בסיחון ועוג (ב', לא- ג', ז)
    ב'. עתיד: 'לקיחת ארצם' וההתיישבות בה (ח-יא)
  2. א'. עבר: נתינת הארץ לראובני, הגדי וחצי שבט המנשה (יב-טז)

ב'. עתיד: ציווי הראובני, הגדי וחצי שבט המנשה לסייע בכיבוש הארץ (יח-כ)

  1. א'. עתיד: ציווי יהושע ועידודו (כא-כב)

ב'. עבר: תחינת משה ודחייתה (כד-כח)

המבט הכפול, לעבר העבר והעתיד יחד, יוצר חוויה ייחודית המאפיינת את נקודת הזמן שבה עומד עם ישראל בעת נאום משה (לכאורה): לאחר ניצחון מרשים וכיבוש עבר הירדן המזרחי, ולפני כיבוש ארץ כנען. כך מנסה משה לעודד את העם ולהראות לו את הבטחות ה' שכבר קוימו, המשמשות כמעין 'קבלות' למי שנאמן לדבר ה'.

פרק הסיכום מחולק לארבע חלקים: בראשון מוצג המבנה הכולל של היחידה, יחד עם משמעויותיו כפי שנדונו לאורך העבודה. בשני מוצגים הרעיונות והמסרים שעלו מהנאום לאור ניתוחו הספרותי. בחלק השלישי נבדקות היקרויות נוספות של המבנה כישלון-תיקון-הצלחה במקרא, על מנת לבסס את היתכנותו של המבנה בנאום של משה. בחלק הרביעי והאחרון מסוכמות המסקנות המרכזיות העולות מהעבודה כולה: אחדותה של היחידה, תפקידה כהקדמה לספר דברים, העלאת המבנה הייחודי שלה, וחשיבותה של האינטרפטציה הכוליית ככלי לניתוח טקסט ומסריו.

תאריך עדכון אחרון : 10/05/2022