פרסומי המחלקה

ספרים

גלוי ומוצפן

גלוי ומוצפן

ד"ר יונתן גרוסמן

הסיפור המקראי מושך את לב הקוראים כבר אלפי שנים. אין עוד יצירה ספרותית שזכתה למעמד דומה, ושהשפיעה באופנים מגוונים על תנועות היסטוריות רחבות כמו גם על אנשים פרטיים. המיזוג בין הצגת ה' כמתעניין באדם ובמעשיו לבין הצגת האדם כבעל חירות וכבעל בחירה הופך את סיפורי המקרא למסמך יסוד בהבנת ההיסטוריוסופיה המקראית והאמונה הישראלית. אלא, שהסיפור שבמקרא אינו מגלה את כל צפונותיו בקלות. מוטל על הקורא לשוב ולקרוא בו, לשוב ולנתח אותו, כדי לעמוד על מגמתו ולהיעתר למשמעות הרעיונית הצפונה בו.

 

ספר זה מוקדש לליבון כמה יסודות פואטיים העומדים בבסיס העיצוב של הסיפור שבמקרא, שדרכם ניתן לעמוד על מגמות הסיפורים. הנחת היסוד שמלווה את הספר היא שניתן להגיש סיפור באופנים שונים, ובחירת המספר באופן מסוים קשורה במגמתו, שגם אם לא נאמרת בגלוי עומדת בתשתית הסיפור כולו. לפיכך, הספר עוקב במיוחד אחר הצמתים שבהם ניכרת החירות לכתוב באופן המשרת את המגמה של הסיפור, כמו בחירת מרקם המילים, ארגון סדר הנתונים המוגש לקורא, אנלוגיות לסיפורים אחרים וכדומה.

 

המחבר, ד"ר יונתן גרוסמן, מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הרצוג. בין ספריו הקודמים: אברהם: סיפורו של מסע (ידיעות ספרים); Esther: The Outer Narrative and the Hidden Reading .(Eisenbrauns); Ruth: Bridges and Boundaries(Peter Lang)

יואל - בין משבר לתקווה

יואל - בין משבר לתקווה

פרופ' אליאהו עסיס

מכל הנביאים במקרא יואל הוא החידתי ביותר. מתי חי? על איזו תקופה ניבא? בספר לא מצוין שום אירוע היסטורי וגם לא שמו של מנהיג שיאפשר לענות על שאלות אלה.במרוצת הדורות פרשנים וחוקרים ניסו לפתור את התעלומה אך השאלה נשארה פתוחה.


בספר חדשני זה חושף חוקר התנ"ך פרופ׳ אליהו עסיס את הרקע ההיסטורי של נבואות יואל בהשוואה בין פסוקי הספר לפסוקים דומים במקומות אחרים בתנ"ך. פסוק אחר פסוק דולה עסיס את הרמזים הטמונים בנבואת יואל ומפענח את השעה ההיסטורית החבויה בה. פרופ' אלי עסיס הוא דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן וחבר המחלקה לתנ"ך אשר בראשה עמד עד לפני כמה שנים.

Josephus' Interpretation of the Books of Samuel

Josephus' Interpretation of the Books of Samuel

פרופ' מיכאל אביעוז

Since the seventies, no study has examined the methodologies of Josephus' rewriting of an entire biblical book as part of his Judean Antiquities. This book attempts to fill this vacuum by exploring Josephus' adaptation of the books of Samuel, penetrating the exegetical strategies he employs to modify the biblical stories for his intended audience. Through meticulous comparison of the biblical narrative and Josephus' Antiquities, broader issues – such as Josephus' attitude towards monarchy and women – gradually come to light, challenging long-held assumptions. This definitive exploration of Josephus' rewriting of Samuel illuminates the encounter between the ancient texts and its relevance to scholarly discourse today.

אבלות במקרא

אבלות במקרא

ד"ר יעל שמש

האבלות היא חוויה אוניברסלית, אך הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה, מזמן לזמן ומאדם לאדם, הן במישור הרגשי הן במישור הטקסי. מחקר זה עוסק באבלות במקרא ובדרכים שמצאו גיבורי ספר הספרים להתמודד עם אבדן של אדם קרוב. הספר בוחן אילו מן הדרכים המוכרות מתחום הפסיכולוגיה להתמודדות עם אבדן משמשות כבר במקרא, ובאילו מקרים אדם שאמור היה לכאורה להתאבל נמנע מכך, ומדוע. 
 

הפרק הראשון עוסק בתפיסת המוות במקרא, משום שלאופן שבו תפסו בני החברה המקראית את גורל יקיריהם לאחר מותם יש השפעה על חוויית האבלות שעברו. 

הפרק השני עוסק במנהגי האבלות ועניינו בצרכים שהם באים לענות עליהם. 

הפרק השלישי משרטט את מעגלי האבלות. הוא מציג את האבלים מבחינת מידת קרבתם למת, ואת המנחמים, שהם המעגל הרחוק יותר של האבלות. 

הפרק הרביעי בוחן דרכים שונות במקרא להתמודדות עם אבדן, כגון מציאת תחליף רגשי למת או הנצחת המת. 

הפרק החמישי בוחן את המקרים שבהם יש הימנעות מאבלות ואת הסיבות לכך. 

הפרק השישי עוסק בקשר שבין מגדר ואבלות, ומציג את מקומן החשוב של הנשים בטקסי האבלות. 

הפרק השביעי עוסק באבל ציבורי ובאבל פרטי בחיי דוד, ומציג את ההבדל הניכר שביניהם. 

הפרק השמיני מתרכז בדמותה של האם השכולה, רצפה בת איה. היא הפגינה מסירות אין קץ לבניה המתים, שהוקעו בידי הגבעונים באישורו של דוד. פעולה  למען המתים היא אחת מדרכי ההתמודדות עם האבדן.

לה' תימן ולאשרתו

לה' תימן ולאשרתו

פרופ' אסתר אשל

כנתילת עג'רוד שבצפון-מזרח סיני, כחמישים ק"מ מדרום לקדש ברנע, הוא אתר בודד וחד-שכבתי מימי בית-ראשון. מראשית המאה השמינית לפסה"נ. האתר שוכן על גבעה בודדת המתנשאת לגובה של 25 מ' מעל למקור המים (תמילה) שבוואדי הרחב, כחמישה-עשר ק"מ ממערב ל'דרך עזה' שהובילה מעזה ומירושלים, דרך קדש ברנע, לראש מפרץ אילת. באתר נתגלו שרידיהם של שני מבנים. מבנה אחד היה בניין בן קומותיים והשני – חצר קטורה. שניהם היו טוחים טיח לבן ועליו ציורים צבעוניים וכתובות. בבניין הראשון היו גם מטבח ומחסנים לאיחסון מזון ליושבים במקום.

שמו של האתר מימי בית-ראשון לא נודע, וגם מהותו שנויה במחלוקת. חופריו בראשות זאב משל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב קראוהו 'חורבת תימן' על שום הזכרת 'יהוה תימן' בכתובות שנחשפו באתר. בין הציורים הצבעוניים שעל הכתלים היו שרידי תיאור של מלך ושל ביצורים. על שני כדי איחסון גדולים נמצאו ציורים של צייד ושל בעלי חיים, של שתי דמויות של 'בס' (אל זוטר מצרי) ושל מנגנת בכינור.

על הכתלים ועל שני כדי האיחסון נמצאו כתובות בדיו בכתב פניקי ובכתב עברי, וכתובות חרוטות בחרס נמצאו על קנקנים ושברי כלי חרס. בין הכתובות נוסחאות של ברכה בשם ה' ואשרתו, מהן ברוח של ברכת הכוהנים המקובלת עד ימינו, דגמי מכתבים ותרגילי כתיבה של אלפביתות. לכתובות חשיבות רבה לאמונת ישראל בימי בית-ראשון ולבירור תפוצת ידיעות קרוא וכתוב בישראל בראשית המאה השמינית לפסה"נ, והן תורמות תרומה חשובה לחקר המקרא